--- סוף עמוד 36 ---
דודי לאיזה סניף משויך הציוד, ובחקירה הנגדית הוא הודה כי הוא אינו יודע לומר לאיזה סניף מתייחסת החשבונית.[103]
99. גם עדותו של דודי בפנינו לא היתה חפה מבעיות. בחקירה הנגדית טען דודי כי לאחר מכירת הציוד בשנים 2006-2008, לא מכר ציוד נוסף לסניפים אלא רק נתן שירות תיקונים. עוד ציין דודי כי לא הגיע לסניפים ברמת ישי ובעפולה, שכן נתן שירות טלפוני בלבד.[104] לאחר מכן נשאל האם בשנים 2008-2016 הגיע לתת שירות, ותשובתו היתה בחיוב, אך מייד לאחר מכן תיקן ושינה את גרסתו וטען כי מאז תחילת עבודת התובע לא הגיע לתת שירות,[105] ובהמשך, בחקירה החוזרת, שוב שינה את גרסתו וטען כי כן נתן שירות מדי פעם בסניפים האמורים.[106] דודי גם נשאל באיזה סניפים בדק את החוסר בציוד בשנת 2016 והשיב כי הגיע לרמת ישי, עפולה וחדרה,[107] אולם מעדותו של הנתבע למדנו כי הסניף בחדרה נסגר כבר בשנת 2011.
100. דודי גם טען כי כשהגיע לסניפים גילה שהציוד המותקן אינו שלו, אולם לא הוסבר באיזה אופן הציוד אותו התקין היה ייחודי ועל בסיס מה ידע לומר שהציוד שהיה במועד הבדיקה בסניפים אינו אותו ציוד (למעט אמירתו כי זכר מסכים ייחודיים בצבע אדום שהתקין ופירק בחדרה).[108] לא ניתן גם הסבר האם התמחור שנערך על ידי דודי מבוסס על שווי ציוד חדש נכון לשנת 2017 או שווי ציוד שנרכש והותקן בשנת 2006 או 2008.
101. שוב נציין כי הנתבעים לא הציגו רשימת מלאי המלמדת איזה ציוד הגברה היה מצוי בכל אחד מהסניפים, לא ניתן לעקוב אחר העברת ציוד מסניף לסניף, ואף אם נקבל את טענת דודי לגבי הציוד החסר ושוויו, הרי שאין כל ראיה משכנעת אשר קושרת את התובע להיעלמות ציוד ההגברה. למעט טענותיהם הלקוניות של ארז ושרון, אשר מתייחסות כאמור לציוד שהגיע מחדרה, אף גורם לא העיד כי ראה את התובע מוציא מהסניפים ציוד הגברה שהותקן על ידי דודי (או כל מתקין אחר). שרון למעשה הודה כי הוא אינו יודע מה עשה התובע עם הציוד:
--- סוף עמוד 37 ---
"אני לא יכול לעקוב כל שנייה מה נכנס מה יוצא אבל זה פחות או יותר אותה תמונה".[109] על בסיס השערות אלו, אין לקבוע כי התובע גנב ציוד כלשהו.
102. לכן, לא שוכנענו במעשים הנטענים כלפי התובע ובשווי הציוד הנטען.
103. בסיכומים לא חוזרים הנתבעים על טענה שעלתה בתצהירים לפיה התובע נטל שלושה מסכי פלזמה מסניף עפולה (מסכים שעברו מסניף חדרה). עם זאת, נציין כי גם טענה זו אינה מבוססת על ראיות מהימנות, אלא רק על גרסתו הלקונית של ארז בתצהירו כי התובע לקח את המסכים אבל לא ידוע לו מה נעשה בהם, וכן טענה תמוהה ביותר כי ראה בבית הוריו של התובע מסך פלזמה "הדומה באופן מחשיד" לאחד ממסכי הפלזמה שנעלמו מחדר הכושר –מה היה כה ייחודי במסך שנעלם שניתן לומר כי הוא דומה באופן מחשיד למסך פלזמה בבית הוריו של התובע? הגודל? היצרן? סימן היכר כלשהו? זאת ועוד, גרסתו של שרון בהקשר זה נסמכת על דברים שנאמרו לו על ידי ארז ולא על ידיעה אישית כלשהי, ובחקירה הנגדית שוב אישר כי לא ניתן לדעת מה עשה התובע עם הציוד: "העלימו שמה ציוד ולא יודע בדיוק מה הוא עשה חלק הוא הביא, חלק לקח, זה הדברים שכבר פחות או יותר היה קשה לעקוב כל כך".[110]