21. הנתבעים טוענים כי התובע ביצע שורה של גניבות ומעילות: גניבת ציוד ומכירתו לצדדים שלישיים; גניבת רמקולים ומערכות שמע; דיווח שקרי על שעות עבודה של עובדים; הפחתת מכסת שעות העבודה האישיות, לרבות תוך עבודה במכון כושר מתחרה; גניבת כספים שהתקבלו במזומן ממנויים; הכנסת מקורבים ללא תשלום; מכירת צ'יפים תוך לקיחת התמורה לכיסו; עריכת עסקת הפסד מול המטה הארצי של המשטרה; וקבלת כספים שלא כדין בגין תיקון מזגנים. לטענת הנתבעים, העדויות והמסמכים מלמדים על המעשים המיוחסים לתובע, כפי שהודה בכך, ולו באופן חלקי, בישיבת הבירור שנערכה ביום 21.4.16. עוד טוענים הנתבעים כי התובע אינו זכאי לסכום כלשהו בגין זכויותיו, כי יש לשלול ממנו את מלוא פיצויי הפיטורים וההודעה המוקדמת, וניתנה לו הזדמנות להשמיע טענותיו על אף שלא היתה חובה לערוך שימוע בנסיבות המתוארות. כמו כן, נטען כי אין כל בסיס משפטי לחיובו האישי של הנתבע, וכן לא הוכח
--- סוף עמוד 5 ---
פרסום אסור שכן מסירת המידע על ידי הנתבע לעובדים וללקוחות נעשתה כחלק מהחקירה וההליכים המשפטיים.
דיון והכרעה
22. נקדים ונאמר כבר כעת כי דין תביעתו של התובע להתקבל חלקית, ודין תביעתה של נתבעת 3 להידחות. סדר הילוכו של פסק הדין יהיה כך: תחילה נדון בטענות מקדמיות; לאחר מכן נדון בטענות הנתבעים כלפי התובע; בשלב הבא נבחן את רכיבי תביעתו של התובע; ולבסוף נדון בשאלת אחריות הנתבע. נציין כי בסיכומי הנתבעים הושמטו חלק מעילות התביעה, ונדון רק בטענות שמוזכרות בסיכומים.
טענה מקדמית – מחיקת התביעה כנגד נתבעת 2
23. הנתבעים טוענים בסיכומיהם כי יש למחוק או לעכב את התביעה כנגד נתבעת 2 וזאת נוכח הודעת התובע כי במידה ויוכל להגיש תביעת חוב במסגרת הליך פירוק נתבעת 2, התביעה בתיק זה תימשך כנגד הנתבע בלבד. אין לקבל טענה זו, ויוסבר:
24. מהמסמכים עולה כי במסגרת תיק הפירוק (חדל"ת 36342-09-20) הוגשו בקשות שעניינן מתן הוראות בנוגע לניהול ההליכים בבית הדין לעבודה. הנאמנת הודיעה לביהמ"ש המחוזי כי לעמדתה יש לאפשר את המשך ניהול שתי התביעות בבית הדין לעבודה, וביחס לתביעה כנגד נתבעת 2 ציינה כי יש מקום לאפשר המשך בירור התביעה הן מבחינת רכיב לשון הרע והן מבחינת הרכיבים הנוגעים לזכויות הסוציאליות, כשאין בכך לייתר הגשת תביעת חוב למוסד לביטוח לאומי. בהתאם החליט ביהמ"ש המחוזי ביום 19.11.20 לאשר את המשך ניהול ההליכים בבית הדין לעבודה.[1] ביום 23.11.20 ניתנה החלטה נוספת של ביהמ"ש המחוזי המאשרת את המשך ההליכים בשני התיקים,[2] כלומר את תביעתו של התובע כנגד הנתבע ונתבעת 2, ואת תביעתן של נתבעות 2 ו-3 כנגד התובע.