ג. פירוש זה מתיישב אף עם תכלית הסעיף – לתת לעובדת שאינה נעדרת הגנה הדומה לזו המוענקת לעובדת נעדרת. "הגבלת ההגנה לעובדת שאינה נעדרת מהעבודה לתקופה של 150 ימים בלבד אינה מתיישבת עם תכלית זו, אינה מידתית ואינה סבירה. יש בכך כדי לתת תמריץ שלילי לעובדת אשר מוותרת על זכותה מכח חוק עבודת נשים להיעדר מעבודתה בכפוף לתנאי החוק לצורך טיפולי הפוריות, שכן עובדת הנעדרת לצורך טיפולי הפוריות זכאית להגנה בכל ימי היעדרותה במגבלה של שנתיים כעולה מסעיף 9(ה)(2)".
ד. בפסיקה של בתי הדין האזוריים נדחה הפירוש שעמד ביסוד החלטת המרכזת (פ"ה (אזורי חי') 30123-08-14 יגודייב – מדינת ישראל [פורסם בנבו] (7.10.2014); על"ח (אזורי ב"ש) 47083-06-17 פרי – אוניברסיטת בן גוריון בנגב [פורסם בנבו] (23.7.2018)).
ה. לאור האמור בדברי ההסבר נדחתה טענת המדינה שלפיה לא סביר כי ההגנה על עובדת שאינה נעדרת תחול ללא הגבלת זמן. אין מדובר בהגנת יתר ודווקא
--- סוף עמוד 14 ---
הפירוש של המרכזת לסעיף 9(ה)(3) לחוק מפלה עובדים שאינם נעדרים ביחס לעובדים נעדרים הזכאים להגנה בת שנתיים. גם אין מקום לטענת המדינה לפגיעה במעסיק כתוצאה מפירוש העובדת, משהגנת הסעיף נתונה לעובד שאינו נעדר ולכן אין פגיעה במעסיק כתוצאה מהיעדרותו, מה עוד שלמרכזת שיקול דעת אם להתיר את הפיטורים אם לאו מקום שהפיטורים אינם קשורים להליך הטיפולי או להיעדרות.
ו. פסק הדין בעניין מלכה התמקד באופן מניין תקופת 150 הימים שבחלופה השנייה בסעיף 9(ה)(3) – "טיפולי הפוריות או טיפולי ההפריה החוץ-גופית", ואילו העניין דנן עוסק בחלופה הראשונה – בתקופת הטיפולים.
28. לאור המסקנה שלפיה יש להעדיף את פירוש העובדת לסעיף ולבטל את החלטת המרכזת, לא נדרש בית הדין האזורי לשאלה אם אמנם חלפה תקופת 150 הימים.
הליך הערעור וטענות הצדדים במסגרתו
29. המדינה לא השלימה עם פסק הדין האזורי והגישה את הערעור דנן. במקביל הגישה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. העובדת, בתגובתה, הודיעה כי בין לבין הרתה בשעה טובה וכי לפיכך השאלה שבמוקד הערעור הפכה למעשה לתיאורטית. המדינה הודיעה כי אמנם לאור שינוי הנסיבות לא ניתן עוד לקיים את פסק הדין האזורי אופרטיבית והוסיפה כי על החברה, אם היא מעוניינת בפיטורי העובדת, להגיש בקשה חדשה להיתר. עם זאת עמדה המדינה על הערעור וביקשה הכרעה בשאלה המשפטית העקרונית שעולה בו.
30. בהחלטה מיום 19.12.19 נקבע כי "משהערעור מעלה לדיון מחד שאלה פרשנית של חוק עבודת נשים, הראויה לבוא בפני ערכאת הערעור, ומאידך קיים ספק אם יש תוחלת לביצוע פסק הדין לנוכח שינוי הנסיבות הכרוך בהריונה של [העובדת], מעוכב בזאת ביצוע של פסק הדין עד למתן פסק דין בערעור...".