למכתב זה צורף, כאמור בו, אישור רפואי הנושא את התאריך 15.11.18 ונכתב בו כי העובדת "נמצאת בטיפולי פריון... מזה כחודשיים נמצאת בתהליך טיפולי" (להלן – האישור הרפואי).
16. במכתב מיום 22.11.18 למנכ"ל החברה דרשו באות-כוח העובדת לאפשר לה לשוב לעבודה סדירה לאלתר, הוסיפו כי העובדת "בריאה וכשירה לעבודה, ואין כל מניעה רפואית או אחרת המגבילה את עבודתה" וצירפו אישור רפואי נוסף (הגם שֶמָחו על הדרישה לעשות כן). באישור זה, מיום 22.11.18, נכתב כי העובדת "נמצאת בטיפולי פריון, אין מניעה ממאמץ פיזי, אין הגבלה בעבודתה, כשירה לעבוד בשיגרה". אישור זה נשלח גם למנהלת אגף משאבי אנוש בחברה.
בקשת ההיתר והחלטת המרכזת
17. במכתב הנושא את התאריך 1.1.19, לאחר דין ודברים נוספים בין הצדדים בכתב ובעל פה שאין צורך לפרטם, פנתה החברה לממונה בבקשה לקבל היתר לפיטורי העובדת (להלן – בקשת ההיתר). הבקשה הופנתה למשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, אגף ההסדרה – תחום עבודת נשים וטופלה על ידי גב' לילך ביטון, מרכזת בכירה – חוק עבודת נשים (להלן – המרכזת). בבקשה נטען, בתמצית, כך: דבר טיפולי הפוריות של העובדת נודע לחברה לראשונה ביום 15.11.18; הרצון והצורך להעביר את העובדת מתפקידה התעוררו לפני כן וממילא אינם קשורים לטיפולי הפוריות; לא ניתן לשמר מצב שבו העובדת ואמה עובדות באותו המקום והחברה מחויבת על פי דין לפעול לניתוק הכפיפות ביניהן;
--- סוף עמוד 10 ---
התעקשות העובדת ואמה על כך שאף לא אחת מהן תעבור למרכז ספורט אחר הופכת את המשך העסקת העובדת לאסורה על פי דין ואין מנוס אלא לקבל היתר לסיום עבודתה; סיום העסקת העובדת מתחייב גם בשל התנהלותה בפועל הן ביחס לבנות המתאמנות תחתיה והן כלפי החברה. לאור כל אלה ביקשה החברה לאשר לה בדחיפות "להביא לסיום עבודתה של העובדת... ככל שתעמוד בסירובה לעבור לעבוד באולם/מרכז ספורט חלופי".
18. לאחר שהמרכזת שוחחה עם העובדת וזו העבירה את האישור הרפואי וציינה כי אינה נעדרת מעבודתה בשל הטיפולים, הודיעה המרכזת לחברה במכתב הנושא את התאריך 31.1.19 כי החליטה "לסגור את התיק", מן הטעם שבנסיבות העניין אין תחולה לחוק עבודת נשים וכלל אין צורך במתן היתר לפיטורי העובדת (להלן – החלטת המרכזת). החלטה זו עומדת בלב ההליך דנן ואלה עיקריה:
"1. מדובר בבקשת היתר לפיטורי עובדת בטיפולי פוריות...
2. העובדת החלה את טיפולי הפוריות בחודש ספטמבר 2018 (ראה אישור רפואי).