התובע עצמו אישר עובדות אלה בעדותו, בין השאר, בפרו' מיום 26.5.16 בעמ' 119 ש' 29 עד עמ' 120 ש' 2 ובעמ' 124 ש' 25 עד עמ' 125 ש' 2.
57. כאשר התבקש התובע להעריך בכמה כסף נרכשו עבורו שירותים כאשר הם מופיעים בספרי החשבונות של הנתבעת כהוצאה מוצהרת שלה, ענה בפרו' מיום 26.5.16 בעמ' 125 ש' 1-2 "אני מעריך כי בסביבות 10% מההוצאות לא בשנה ספציפית אלא בכללית. ניתנו לי כתגמול , בונוס עבור הזמינות והנכונות שלי לממן". במסגרת החקירה החוזרת התובע תיקן את עצמו,
--- סוף עמוד 33 ---
וטען כי המונח "10% מההוצאות" שהשתמש בו בחקירה הנגדית, הכוונה היא "10% מהמימון". כנשאל על איזה מימון הוא התכוון, ענה "רכישות של מוצרים ושירותים שלא קשורים להלוואות שנעניתי לתת לתובעת לאורך כל השנים האלה".
58. מכאן, שיש רכיב כספי נוסף שקשה כעת לכמתו בתביעה ממוקדת לגבי חלק מהתמונה הכללית המסועפת.
59. לנוכח תמונה מורכבת זו, נוצר קושי לבודד מתוך המערכת המורכבת והמסועפת על פני שנים לא מעט, דווקא את אותן שתי הלוואות משנת 2011 ולקבוע כי הלוואות אלה, לא הוחזרו, ובמיוחד כאשר תאריך הפירעון בשטרות שנועדו להבטיח החזר ההלוואות בשנת 2011 מולאו בשנת 2014 ללא הסבר סביר לכך."
177. מכיוון שדב עמד על מתן פסק דין בתביעות הראשונות, ללא עריכת התחשבות כוללת, זו נערכה לראשונה במסגרת תביעה זו. ביהמ"ש מינה כאמור לעיל מומחה לחשבונאות, אותו החליפה מומחית לחשבונאות שהגישה חוות דעת ביום 24.12.19.
178. בהתאם להחלטה מיום 2.5.19, ביהמ"ש הורה למומחית לבדוק מול כל הלוואה מהם הסכומים שנטען שהושבו, כאשר היא מחלקת בין שתי קבוצות של טענות. האחת, טענה להחזרים ישירים והשנייה, הטענה להחזרים על דרך תשלומים שבוצעו לטובת דב ע"י משה או החברה בבעלותו. כמו כן, ביהמ"ש קבע כי המומחית תיתן דעתה לטענות ההדדיות בעניין הצמדה וריבית ותקבע את הסכום הסופי.
179. בפרק סיכום והמלצות קבעה המומחית כך:
"90. מתוך הנתונים עולה כי מדובר במערכת יחסים "חברית" וכספית סבוכה המתפרשת על כ- 10 שנים, אשר כללה מתן הלוואות על ידי התובע לנתבעות, העברות כספים בין הצדדים, ביצוע רכישות של שירותים ומוצרים הדדית, אשר נרשמו בספרי החברה, ושמשו לניכויי מע"מ וכהוצאות לצורך מס.
91. ההלוואות אשר נתנו על ידי התובע לנתבעות) הלוואות מספר 1,3 ו- 4), לא נרשמו בספרי נתבעת מספר 2 כנדרש.