בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 4278-03-15 נסיס נ' לוינקרון
ת"א 51695-04-18 לוינקרון נ' נסיס
ת"א 49639-05-17 נסיס נ' לוינקורן
ת"א 61571-11-16 נסיס נ' לוינקרון
ת"א 41088-12-15 נסיס נ' לוינקרון
ת"א 33291-12-15 נסיס נ' טופאל נכסים בע"מ
ת"א 55707-08-15 נסיס נ' טופאל נכסים בע"מ
לפני כבוד השופט עדי הדר
ת"א 55707-08-15 נסיס נ' טופאל נכסים בע"מ
התובע: דב נסיס
נגד
הנתבעת: טופאל נכסים בע"מ
ת"א 33291-12-15 נסיס נ' טופאל נכסים בע"מ
התובע: דב נסיס
נגד
הנתבעת: טופאל נכסים בע"מ
ת"א 41088-12-15 נסיס נ' לוינקרון
התובע: דב נסיס
נגד
הנתבע: משה לוינקרון
ת"א 4278-03-15 נסיס נ' לוינקרון
התובע: דב נסיס
נגד
הנתבע: משה לוינקרון
— סוף עמוד 2 —
ת"א 61571-11-16 נסיס נ' לוינקרון
התובע: דב נסיס
נגד
הנתבע: משה לוינקרון
ת"א 49639-05-17 נסיס נ' לוינקרון
התובע : דב נסיס
נגד
הנתבע : משה לוינקרון
ת"א 51695-04-18 לוינקרון נ' רשות האכיפה ואח'
התובע : משה לוינקרון
נגד
הנתבעים : 1. רשות האכיפה – ניתן פסק דין
2. דב נסיס
פסק דין
לפני ביהמ"ש שש תביעות שטריות שהגיש מר דב נסיס (להלן: "דב"), חלקן נגד מר משה לוינקרון (להלן: "משה") וחלקן כנגד חברת טופאל נכסים בע"מ (להלן: "טופאל"), ותובענה כספית בסך של 375,828 ₪, אותה הגיש משה נגד דב.
להלן: פרטי השטרות בתביעות השטריות:
מספר התיק
מספר תיק בהוצל"פ
מספר השטר
מושך השטר
סכום השטר
מועד פירעון
4278-03-15
511428-01-15
0010104
משה
300,000 ₪
23.3.11
55707-08-15
510863-07-15
80000458
טופאל
300,000 ₪
3.4.14
33291-12-15
504056-11-15
80000101
80001663
80001723
0011931
טופאל
טופאל
טופאל
טופאל
100,000 ₪
5,000 ₪
2,500 ₪
7,500 ₪
14.7.12
18.7.13
20.7.13
23.8.13
41088-12-15
504495-11-15
51518070
משה
100,000 ₪
13.5.14
61571-11-16
503902-09-16
51591599
משה
150,000 ₪
1.7.14
49639-05-17
513457-04-17
0010096
משה
400,000 ₪
1.6.14
ההתנגדויות לביצוע שטרות
1. משה וטופאל, הגישו התנגדויות עם טענות שמרביתן דומות.
2. לטענתם, הצדדים מכירים משך שנים רבות, ניהלו ביניהם מערכת יחסים חברית במשך 13 שנה, במהלכה הלווה דב למשה וטופאל סכומי כסף שונים וזאת כמחווה חברית, ולכן לא חששו ולא נטלו חזרה את מלוא השיקים שנמסרו לידי דב לביטחון ושהוחלפו בשיקים אחרים תחתם.
3. עוד טענו, כי בדיעבד, התברר שדב ניסה לטמון להם פח, מכיוון שהינו חומד בדירה שבבעלות טופאל בשכונת פלורנטין, ובעת הגשת ההתנגדויות הוא פועל לשם ניסיון לגזול מהם את הנכס ומבקש לנסות לגבות מהם סכומי עתק שאינם מגיעים לו, כך גם מנסה ל"החיות" הלוואות ישנות ולנסות לגבות את כולן שלא כדין באמצעות העלאת שיקים מן האוב שנותרו בידיו, ואשר היו נדרשים להיות מושבים לאחר כיבודם לידיהם.
4. עוד טענו, כי דב נהג לקבל כספים רבים במזומן מידם על חשבון ההלוואות שנתן להם והוסיפו כי פנו אליו פעמים רבות על מנת לנסות לערוך התחשבנות סופית, ולסיים את מערכת היחסים הכספית ביניהם. זאת, כאשר הם סבורים כי לא נותר חוב כלשהו, או לכל היותר מדובר ביתרת חוב זעומה וזניחה.
--- סוף עמוד 4 ---
5. עוד טענו, שלמרות שמדובר בשיקים שנמסרו לדב לצורך בטוחה בלבד, הוא החליט להפקיד את השיקים בניגוד לחוק וללא שישנה יתרת חוב כלל לטובתו ובוודאי שלא בהיקפים האמורים של השיקים המדוברים, המגיעים לסך של מיליון וחצי שקלים ללא הצדקה או עילה כדין.
פירוט הטענות בתביעות השטריות השונות
ת"א 4278-03-15
6. משה טען בהתנגדות לביצוע השטר בסך של 300,000 ₪ כי על פי הסכם מיום 2.11.10 (הספרה 2 כתובה בהסכם בכתב יד על הספרה 3 המודפסת), נטל הלוואה מדב בסך של 200,000 ₪.
7. תנאי למתן ההלוואה, מלבד חתימה על הסכם, היה מסירת שיק בסך של 300,000 ₪ שמשך משה מחשבונו לפקודת דב לביטחון.
8. משה טען שלמרות ששולם הסך של 200,000 ₪, דב ניסה בחודש יולי בשנת 2014 לפרוע השיק שניתן לביטחון בלבד. משה טען שהצדדים ציינו בהסכם מפורשות כי ההלוואה ניתנת על בסיס חברי והתמורה ככל ותאושר ותוסדר בין הצדדים תפורט בנספח שמעולם לא נחתם ומעולם לא הוצג.
9. עוד טען, שהתביעה אינה עומדת בהוראות חוק הלוואות חוץ בנקאיות.
ת"א 55707-08-15
10. טופאל טענה בהתנגדות לביצוע השטר בסך של 300,000 ₪ כי בגין אותה הלוואה, הנזכרת קודם לכן, בה משה נטל הלוואה מדב בסך של 200,000 ₪, דב הגיש לביצוע השיק נשוא התביעה השטרית.
11. טופאל חזרה על אותן טענות שהועלו בתביעה השטרית הנזכרת לעיל והוסיפה שדב באופן עברייני לחלוטין מימש שתי בטוחות זהות שנתנה לו פעם אחת, ופעם שנייה, על ידי משה, באופן של ניסיון לקבל לידיו את הסך של 600,000 ₪ בגין הלוואה בסך של 200,000 ₪ בלבד.
12. ת"א 33291-12-15
12.טופאל טענה בהתנגדות לביצוע השטרות, שמדובר בשיק אחד בסך של 100,000 ₪ שחולל מסיבת "עבר זמנו", שכן הוא הופקד על ידי דב ביום 7.7.14 בעוד שזמן פירעונו של השיק הוא 14.7.12, ועוד שיקים אחרים בסכום כולל של 15,000 ₪ שחוללו חלקם מסיבת "עבר
--- סוף עמוד 5 ---
זמנו" וחלקם מסיבת חשבון מעוקל לאחר שאלו הופקדו על ידי צד ג' אחר. עוד טענה שדב משתמש בשיקים שנתנה לו בעבר, לאחר שניתנו תחתם שיקים אחרים שנפרעו וכי הוא גובה רבית אסורה ב"בטווח בסך של 150%".
13. ת"א 41088-12-15
13.משה טען בהתנגדות לביצוע השטר בסך של 100,000 ₪ שנמשך מחשבונו, שהשיק נמסר לדב כבר ביום 28.6.05, על פי הסכם מאותו יום שצורף להתנגדות, במסגרת הלוואה בסך של 17,000 $ שדב נתן לו ולטופאל, ואשר שולמה במלואה לידיו. משה טען שהתביעה התיישנה נוכח העובדה כי חלפו למעלה מ- 7 שנים מעת היווצרות העילה לפירעונו של השיק.
14. ת"א 61571-11-16
14.משה טען בהתנגדות שמדובר בשיק שזמן פירעונו הוסף עליו שלא כדין על ידי דב לאחר שהשיק הוחזק בידיו משך שנים רבות. עוד טען שהשיק העוקב הינו שיק בסך של 100,000 ₪ שנמסר לידי דב במסגרת הסכם הלוואה פיקטיבי משנת 2011 אשר ניתן במסגרתו שיק ביטחון להבטחת החזר הלוואה. על פי הסכם ההלוואה שצורף, בין דב למשה וטופאל, דב מסר ללווים 12,0000 ₪ במזומן, שלושה שיקים בסך של 10,000 ₪ כ"א שנמשכו מחשבונו של מר אריק מזוריק ושיק בסך של 8,000 ₪ שנמשך מחשבונו. עוד טען משה, שאין כל הסכם הלוואה עוקב פיקטיבי אחר ואין כל סיבה שיוחזק בידי דב השיק, שכאמור לא ניתנה בגינו כל תמורה וממילא דב אינו אוחז בשיק כשורה מכל היבט שהוא.
15. משה טען שהשיק כלל לא אמור להיות בידי דב באשר הלה ככל הנראה הטעה אותו וביקש ממנו שיק בסכום האמור במקום שיק אחר, אולם לא השיב את השיק לידיו כמו שעשה ביחס לשיקים רבים אחרים שקיבל לידיו.
16. ת"א 49639-05-17
16.משה טען בהתנגדות לביצוע שטר בתיק הוצל"פ 5134057-04-17 בסך של 400,000 ₪ שמדובר בשיק שנמסר כשיק ביטחון בגין הלוואה על פי הסכם מיום 20.12.2009, לפיו ניתנו לו 60,000 $. משה טען שדב ניסח ההסכם באופן מלא, ובלעדי, ובמסגרתו ניתן השיק להבטחת החזר כספי בשווי של 60,000 $ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בתוך 12 חודשים דהיינו עד ליום 19.12.2010 ותו לא.
17. עוד טען, שדב עסק בהלבנת כספיו, וחובותיו, באמצעות חברות אחרות הקשורות אליו, ובענייננו, חברת סוסיתא, שאישרה פעמים רבות כי היא נותרה חייבת למשה מאות אלפי דולרים שלא שולמו לידו מזה למעלה מ- 20 שנה.
--- סוף עמוד 6 ---
18. עוד טען, ששילם לדב סכומי עתק מאז הינתן ההלוואה אשר כלל לא בא זכרם בבקשת הביצוע שהוגשה על ידו, לרבות ע"י מימון רכישת שירותים ומוצרים עבור דב. עוד טען שדב הוא שנותר חייב לו מיליונים רבים של שקלים חדשים וכי בגין הלוואות שנתן לו הוא הגיש נגדו תביעה בביהמ"ש המחוזי בתל אביב.
19. עוד טען שמדובר בשיק המשויך להסכם שנחתם בחודש דצמבר 2009, אשר הוגש כמעט לאחר שבע שנים, דהיינו בשיהוי ניכר העולה כדי התיישנות, וללא כל הצדקה.
20. עוד טען שהמדובר בשיק, שזמן פרעונו הוסף עליו שלא כדין על ידי דב לאחר שהשיק הוחזק בידיו משך שנים רבות. משה טען שהשיק ניתן במסגרת הלוואה משנת 2009, כך לפי תצהיר דב, בעוד הוא משתמש בשיקים שמשה נתן לו, בעבר, לאחר שניתנו תחתם שיקים אחרים, שנפרעו.
דיון בהתנגדויות
21. ביהמ"ש (ע"י מותבים שונים בטרם אוחדה שמיעת התובענות לפני מותב זה) דן בהתנגדויות ובמרבית התביעות נתן רשות להתגונן בכפוף להפקדת ערבון כלהלן:
מס' הליך
מועד מתן רשות להתגונן
סכום הפקדה
4278-03-15
22.11.15
150,000 ₪
55707-08-15
31.12.15
300,000 ₪
33291-12-15
13.3.16
115,000 ₪
41088-12-15
14.7.16
85,000 ₪
61571-11-16
29.5.17
50,000 ₪
49639-05-17
13.4.18
ללא הפקדה
כתבי תשובה
4278-03-15
22. דב הגיש ביום 21.5.17 כתב תשובה בו טען כי אינו מלווה חוץ בנקאי. אין זה עיסוקו ואין מדובר בהלוואה "מקצועית", אלא הלוואה בין חברים, כפי שאף משה מצהיר בעצמו.
23. עוד טען שטבלת ההחזרים נשוא ההגנה, היא טבלה כוזבת הסותרת טבלאות קודמות שניתנו בתצהירים אחרים של משה.
24. עוד טען, שבאותם מקומות שבהם השיקים נשוא הטבלה אכן קשורים אליו, אין מדובר בשיקים שניתנו להשבת ההלוואה, אלא בשיקים שנועדו להוות החזר עבור מימון מוצרים ושירותים שניתנו על ידי דב למשה.
--- סוף עמוד 7 ---
25. עוד טען, שגם הטענה של משה כי השיק נשוא ההתנגדות הוא שיק כפול היא טענה מופרכת שכן השיק ניתן להבטחת הלוואה אחרת מזו המצוינת בהתנגדות. השיק ניתן להבטחת כלל חובות והתחייבות משה לדב.
26. דב טען בסעיף 52 לתצהירו כי העמיד למשה בחודש ינואר 2011 שתי הלוואות בסך של 150,000 ₪. אחת הושבה והשנייה לא.
26.
26.41088-12-15
26.דב הגיש ביום 21.5.17 כתב תשובה בו טען כי השיק לא התיישן מהסיבה שגם אם נכונה הטענה שהשיק ניתן להבטחת הלוואה משנת 2005, הרי שבשנת 2009, חזר משה ואישר, בכתב, את חבותו לשלם את ההלוואה במסגרתה ניתן השיק ומכיוון שהשיק הוגש לביצוע בשנת 2015, לא חלה התיישנות.
27. דב טען בסעיף 59 לתצהירו כי השיק בסך של 100,000 ₪ נמסר על מנת להבטיח החזר הלוואה דולרית בסך של 17,000 דולר מיום 28.6.05.
55707-08-15
28. דב הגיש ביום 13.9.16 כתב תשובה בו טען שעסקינן בשיק בטחון אשר ניתן להבטחת אחת מההלוואות שהוא העמיד לטופאל ולמשה שהינו בעל מניותיה. עוד טען שהבטוחות לא הושבו (השיקים לביטחון) מסיבה אחת פשוטה והיא: כי ההלוואות לא סולקו. לא בכדי, טען, אין ולו מסמך אחד היכול להצביע, כי טופאל, או משה, ביקשו השבה של איזשהו שיק בטחון כלשהו ודי בכך על מנת להבין עד כמה גרסתם מופרכת וכוזבת.
29. עוד טען, שמשה הודה בחקירתו הנגדית במסגרת שתי תביעות שטריות נוספות 32413-08-14 ו- 13734-08-14 (להלן: "התביעות הראשונות") בכלל הסכמי ההלוואות ובכלל יתרות הקרן של ההלוואות אשר נטל ממנו.
30. עוד טען, שלאחר שבתחילת הדרך הכחישו טופאל ומשה בתוקף את דבר עצם קיום מימון רכישת מוצרים ע"י דב ושימוש בחשבוניות מס שהונפקו לטובת טופאל כלפי רשויות המס, כיום, בסתירה לגרסתם המקורית, מודה טופאל כי אכן עשתה שימוש בחשבוניות המס אל מול רשויות המס, אך דבר זה היה "בעידודו" של דב "ולצורך הברחת" כספו, כך כלשון טופאל.
31. ביחס לטענה לפיה הוא זה שחייב כספים- דב השיב שטענה זו לא עלתה בהגנות המקוריות. דב טען שרק לאחר שמשה וטופאל הבינו כי גרסאותיהם המקוריות בדבר
--- סוף עמוד 8 ---
החזר ההלוואות בדמות הכנת טבלאות שקריות וכוזבות של החזרים כביכול, התמוטטו כליל, בחרו להמציא, כך ממש, גרסה חדשה ונפתלת שאין בינה ובין המציאות שום קשר.
32. ביחס לטבלת ההחזרים- דב השיב שעצם העלאת הגרסה בדבר החזרים של ההלוואה, סותרת מניה וביה את הגרסה החדשה בדבר חוב כלשהו שלו למשה.
33. דב טען בסעיף 54 לתצהירו כי השיק בסך של 300,000 ₪ נמסר כבטוחה להשבת הלוואה בסך של 200,000 ₪ שהעמיד למשה ביום 2.11.10.
33291-12-15
34. דב הגיש ביום 13.9.16 כתב תשובה בו חזר על טענותיו שהועלו במסגרת כתב התשובה בתיק 55707-08-15.
35. בסעיף 53 לתצהירו, דב טען כי השיק בסך של 100,000 ₪ ניתן להבטחת הלוואה בסך של 50,000 ₪ שנתן ביום 14.7.11 ולא הושבה וכי שלושה שיקים בסך כולל של 15,000 ₪ נמסרו לו במסגרת "השבת מימון מוצרים ושירותים שונים" שהעמיד לנתבעים.
61571-11-16
36. דב לא הגיש כתב תשובה. בסעיף 56 לתצהירו טען כי השיק בסך של 150,000 ₪ נמסר כביטחון להשבת שלוש ההלוואות הדולריות הראשונות "בשנת 2008 או 2009." דב הצהיר כי השיק נמסר חלף שיק אחר באותו סכום שזמן פירעונו פקע ושנמסר במסגרת הסכם ההלוואה הדולרי השני מיום 15.6.04. בסעיף 58 לתצהירו, דב הצהיר כי בהסכם מיום 20.12.09 הנתבעים "הודו" בחוב בסך של 210,000 דולר.
49639-05-17
37. דב הגיש ביום 25.4.18 כתב תשובה בו דחה טענה כי משה כביכול העמיד לטובתו ו/או לחברה בבעלותו בשם סוסיתא הלוואה אי שם בשנת 1995 בסך של 263,500 דולר, וזאת בנימוק כי אינה יכולה להישמע כטענת קיזוז בתיק זה שכן היא התיישנה.
38. דב טען שהשיק בסך של 400,000 ₪ ניתן כשיק בטחון במסגרת הסכם הלוואה דולרי רביעי בשנת 2009 בגין הלוואה בסך של 60,000 דולר וכך גם מצהיר משה בתצהירו. משה היה חייב לו נכון לאותו מועד 210,000 דולר. שיק הביטחון מבטיח את כל חובות והתחייבויות משה עד לסילוקן המלא. דב טען שמשה לא מניח שום תשתית ראייתית, ולו
--- סוף עמוד 9 ---
מינימאלית, המלמדת, כי שילם לו כספים כלשהם לאחר הסכם 2009 או כי סילק את החוב בסך של 210,000 דולר. דב חזר על תשובתו לטענה ביחס לטענה למימון מוצרים כמפורט לעיל.
39. דב חזר על הדברים בסעיף 61 לתצהירו.