42. עוד טען שדב בהונאה של ממש, הסתיר משך חודשים רבים את עצם משיכת הכספים לידיו שלא כדין, בעוד הוא מנהל הליכים בביהמ"ש נגדו. עוד טען שנגרמו לו נזקים בגין הפגיעה החמורה בשמו הטוב וללא הוכחת נזק הוא מעמיד ראש נזק זה על סך של 100,000 ₪.
43. עוד טען שהיה אמור לחסוך עד גיל הפרישה עוד 10 שנים לפחות, ולהפיק רווחים של כממוצע של 10,000 ₪ מדי שנה, ובסה"כ רווחים בסך של 100,000 ₪. לכן, הלכה למעשה נגרעה ממנו האפשרות להמשיך וליהנות מפירות חסכונותיו.
44. עוד טען לעגמת נפש, כאב וסבל בסך של 50,000 ₪.
45. עוד טען שהסכום שנמשך על ידי דב הגיע לכיסו שלא כדין ומסתכם בסך של 125,828 ₪.
כתב הגנה בתביעת משה
46. דב טען בכתב הגנתו שהתביעה הינה תביעת סרק וקנטרנית, נעדרת כל עילה, שכן לא היה עיכוב הליכים בתיק ההוצל"פ נשוא התובענה וכי משה יכול לבוא בטענות רק לעצמו ולרשלנותו הוא, על כך שכשל ולא עמד על כך שיהיה עיכוב הליכים בתיק. עוד טען שהתביעה נועדה לנסות ולהוות "משקל נגד" להליכי הגבייה אותם הוא נוקט נגד משה ו/או לנסות ו"לכפר" על מחדליו של משה עצמו, שכשל באופן קולוסאלי להגיש התנגדות במועד ובהסכמה הדיונית שהתגבשה, התרשל בעבודתו ולא טרח לבקש עיכוב הליכים בתיק ההוצל"פ נשוא התובענה.
--- סוף עמוד 10 ---
47. עוד טען כי הוא ממילא לא ביקש מימוש של הכספים בכלל פנסיה וגמל בתיק ההוצל"פ נשוא התובענה, כך שככל שנעשה מימוש של הכספים אצל המחזיק הוא נעשה או על ידי נושה אחר של משה או על ידי משה בתיק ההוצל"פ לאחר שערכאת הערעור דחתה בקשתו של משה לקבל עיכוב הליכים באחד מהתביעות השטריות המתנהלות נגדו- תיק הוצל"פ 01-48038-14-9.
כתב תשובה בתביעה הכספית
48. משה הגיש ביום 11.10.18 כתב תשובה בו טען שדב מודה כי יתכן והוא אכן פעל למימוש כספים במסגרת תיק הוצאה לפועל אחר, שנפתח על ידו לשם גביית פסק דין כספי בו זכה בכספים מולו. לכן, יש בכך כדי להטיל את האשמה לנזקיו על כתפי הנתבעים (כתב התשובה הוגש בטרם ביהמ"ש דחה התביעה נגד רשות האכיפה).
49. משה טען שדב פעל במרמה ולמרות החלטת ביהמ"ש, הגיש בקשה למימוש הכספים באופן יזום על ידו ביום 14.11.16. עוד טען שבעת הגשת הבקשה, לא יכול היה לדעת על בקשות המימוש שכן אלו הוגשו בטרם הוקלד בא כח בתיק, בטרם הוגשה בקשה להארכת מועד וכיוצא באלו, משכך, טען, אין בפי דב הגנה ראויה כלשהי שיש בה כדי להצדיק את מחדליו החמורים כלפיו.