30. לטענת התובעת, בין שתי ההודעות שוחחה עם מר בוטון בטלפון, והוא השיב שהתובעת לא תוכל לשוב לעבודה. לטענתה בשיחה זו פוטרה. ככל שאכן פוטרה בשיחה זו, היה מצופה שתכתוב בהודעה כי היא התכוונה לשוב מחופשת לידה, והנתבעת לא רשאית לפטר אותה בתקופה זו. ואולם התובעת לא טענה דבר על עצם ה"פיטורים" אלא רק ביקשה שיוציאו לה מכתב פיטורים כדי שתוכל לחתום אבטלה.
31. בתגובה מר בוטון לא מביע הסכמה אלא השיב: "אני בודק עם הרו"ח". אם אכן פיטר אותה בשיחה, מה יש לבדוק עם הרו"ח? מר בוטון אמור היה להסכים. דקה לאחר מכן, בשעה 18:42 התובעת השיבה: "סבבה". לכאורה, היה עליה לשאול מה עליו לברר, ולעמוד על כך שפוטרה ולכן זכאית למכתב פיטורים.
32. מספר דקות לאחר מכן, בשעה 18:51 שלחה התובעת הודעה נוספת "ליאב ואם אני רוצה את התפקיד שלי בשכר שהיה לי זה אפשרי? והודעה נוספת: "מעדיפה כי לא בא לי לחפש עבודה כרגע". התובעת טענה כי ההודעה נשלחה כיוון שבפגישה בנובמבר הוצע לה תפקיד אחר, במחלקת אחזקה, הכולל גם שטח, והיא ביקשה שכר אחר. כשבקשתה לשכר שמקביל לעובדים אחרים בתפקיד זה, ביקשה לחזור לעבודתה הקודמת. בעדותה מסרה התובעת כי לא דרשה שכר מסוים, לא ידעה כמה אמורים להרוויח בתפקיד זה, אך ביקשה שכר כמו של העובדים האחרים בתפקיד. התובעת לא הסבירה אם מדובר בתפקיד בשכר גבוה מזה שבו עבדה, ובכמה. גרסתה לא הייתה סדורה או עקבית.
33. לעומת זאת, הנתבעת טענה כי התובעת ביקשה לעבוד בתפקיד אחר, או בתנאים אחרים כולל עבודה מהבית , אולם הודיעו לה בטלפון כי הדבר לא רלוונטי. כאשר הציעה לשוב לעבודה שלה, בשכר הקודם שלה, היה זה 3 חודשים לאחר שהתובעת הודיעה בעצמה שהיא לא חוזרת והתפקיד כבר לא היה רלוונטי.
34. רק בתאריך 11.12, אחרי שהודיעו לה שגם אפשרות זו לא רלוונטית, התובעת כתבה: "אמרתי שכרגע אני לא חוזרת, משמע מאריכה את חופשת הלידה. חס ושלום שלא ישתמע שלא חוזרת כלל. מה גם שלא הגשתי מכתב התפטרות. ואם כך הובנו הדברים מצדכם למה לא עשיתם לי גמר חשבון? בכל אופן אשמח אם תוציאו לי בהקדם מכתב פיטורין שאוכל לחתום בלשכה עד שאמצא עבודה חדשה. ובהודעה נוספת: "תודה".
35. בתגובה השיב מר בוטון: "לא אמרת כרגע ולא כרגע, אמרת שאת לא חוזרת בכלל שאת רוצה להיות עם הילדה. אמרת את זה יותר מפעם אחת" "התובעת השיבה: "אתם כמו משפחה שלי חס ושלום שלא ארצה לחזור בכלל. בעצמך אמרת לי יש לך עד סוף ינואר כשטל יוצאת לחופשת לידה. חבל מכבדת אך באמת צריכה את המכתב על מנת להחתים בלשכה". מר בוטון השיב פעם נוספת: "בודק לך עם הרואה חשבון". לאחר מספר תזכורות שלח מר בוטון תמונה של מכתב ובו נכתב: