בית הדין האזורי לעבודה ירושלים
סע"ש 13090-05-19
לפני:
כב' השופטת שרה שדיאור
נציג ציבור (עובדים) מר אלי קדוש
התובעת
הילה לוי
ע"י ב"כ: עו"ד אחווה פודים
–
הנתבעת
א. בוטון עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד אריאל דיין
פסק דין
לפני בית הדין תביעת התובעת לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין תוך הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה וחוק עבודת נשים, פיצויי פיטורים, פיטורים ללא שימוע, הודעה מוקדמת, הפסד השכרות בתקופה המוגנת, אי מתן הודעה על תנאי העסקה, דמי הבראה, אי הפרשות לקרן פנסיה ופיצויי הלנת שכר.
°
הנתבעת טענה כי התובעת התפטרה ומשכך אינה זכאית לפיצויים, ולא חלה על הנתבעת החובה לקיים שימוע או לתת הודעה מוקדמת. עוד טענה כי התובעת קיבלה הודעה על פרטי העסקתה, צברה מאזן שלילי בימי החופשה והנתבעת שילמה את כל התשלומים המגיעים לתובעת, לרבות הבראה והפרשות לפנסיה.
°
°
העובדות
1. התובעת הועסקה אצל הנתבעת החל מיום 1.1.2017 בתפקיד מנהלת משרד, במשרה מלאה.
2. בחודש אפריל 2018 התובעת יצאה לשמירת הריון.
--- סוף עמוד 2 ---
3. בתאריך 10.5.18 ילדה התובעת.
4. לתובעת שולם שכר על בסיס חודשי, אשר סוכם עמה בערכי נטו. שכרה של התובעת עמד על סך 6,500 ₪ נטו (6,748 ₪ ברוטו).
5. בתאריך 27.12.18 הנתבעת מילאה אישור לביטוח לאומי, שהוגש כנספח 1 לכתב התביעה.
6. הנתבעת לא שילמה לתובעת דמי הבראה.
7. בסמוך לסיום יחסי העבודה בין הצדדים, הנתבעת ביצעה הפרשות בשיעורים הבאים: סך של 5,175 ₪ לקופת פיצויים, סך של 3,290 ₪ לקרן פנסיה בגין חלק מעסיק, וסך של 3,726 ₪ בגין חלק התובעת.
8. לתובעת לא שולמו פיצויי פיטורים, מעבר לסכומים שהופרשו כאמור.
המחלוקת
1. מה היו נסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים? האם התובעת פוטרה כטענתה, או שמא התפטרה כטענת הנתבעת?
2. ביחס לנסיבות הפסקת יחסי העבודה, האם התובעת זכאית לרכיבים הבאים:
א. פיצויי פיטורים , פיצוי בגין פיטורים ללא שימוע ופיצוי בגין הפרת חוק עובדות נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
ב. פיצוי חלף הודעה מוקדמת ושכר בגין 60 ימים שבהם אסור היה לפטרה.
3. האם התובעת זכאית לדמי הבראה לפיצוי בגין העדר הפרשות לפנסיה.
4. האם התובעת זכאית לפיצוי בגין אי עריכת הסכם עבודה ומתן הודעה על תנאי עבודה כדין.
5. האם התובעת זכאית לפיצויי הלנת שכר או הלנת פיצויי פיטורים או שלנתבעת טענת הגנה טובה.
הכרעת הדין
נסיבות סיום יחסי העבודה
1. בכתב התביעה טענה התובעת כי בתאריך 10.8.18 שוחחה עם סמנכ"ל הנתבעת, מר ליאב בוטון (להלן: "מר בוטון") והודיעה לו שנדרשת לה תקופה קצרה נוספת מטעמים רפואיים, עד שתחזור לתפקידה. לגרסתה בתאריך 6.9.19, ביקשה לשוב לתפקידה ונענתה בסירוב בטענה כי "תפקידה לא קיים בחברה". התובעת מסרה כי היא מוכנה לחזור לכל תפקיד בחברה. מר בוטון אמר שיבדוק ויחזור אליה בימים הקרובים, לאחר מספר ימים משלא קיבלה תשובה, שאלה את מר בוטון פעם נוספת והוא השיב שאין לו כל משרה להציע לה.
2. בניגוד גמור לאמור בכתב התביעה, לפיו פוטרה בתאריך 6.9.19, היינו במועד הרמת כוסית לכבוד החג, ומבלי שהסבירה את השינוי החד בגרסתה, בתצהירה מסרה התובעת גרסה שונה לגמרי. בתצהירה מסרה התובעת כי בחודש 8/18 הודיעה למר בוטון שהיא ממשיכה את חופשת הלידה, משום שבתה הייתה חולה. בחודש 9/19 הוזמנה להרמת כוסית לפני ראש השנה. באותו מעמד דיברה עם מר בוטון ואמרה לו שבתה עדיין קטנה מאוד, וסובלת מריפלוקס קשה ולכן היא ממשיכה את חופשת הלידה. בנוסף אמרה שתשמח לחזור לעבודה במתכונת של שלוש
--- סוף עמוד 3 ---
פעמים בשבוע כרגיל, ועוד יומיים מהבית. מר בוטון אמר שזה לא אפשרי, אך הוא יחשוב על זה ויודיע לה. התובעת הכחישה טענת הנתבעת, טענה כי לא התפטרה ולא אמרה שבעלה מרוויח הרבה ולכן לא צריכה לעבוד. מספר ימים לאחר מכן, משלא קיבלה תשובה לעניין העבודה מהבית, התקשרה למר בוטון והוא מסר שהדבר לא אפשרי ולא מקובל בנתבעת, בתפקיד שבו עבדה התובעת. משכך, הודיעה התובעת כי תמשיך את חופשת הלידה עד שבתה תרגיש טוב יותר ותגדל מעט, ותעדכן את המועד בו היא תחזור. לגרסתה בתאריך 21.10.18 מר בוטון התקשר, התובעת הייתה בחו"ל, ולכן שלחה מסרון, מר בוטון כתב שהוא מקווה שיש שינוי במחשבותיה, וכי "מתחיל להיות קרוב" משום שטל שהחליפה אותה הייתה בהריון והייתה אמורה לצאת לחופשת לידה בסביבות ינואר 2019. התובעת השיבה כי היא מקווה שיש שינוי במחשבות הנתבעת, כשלטענתה הכוונה הייתה שיקבלו את בקשתה לעבוד מהבית באופן חלקי. הם סיכמו שידברו כשהתובעת תחזור לארץ. לטענת התובעת בתאריך 27.11.18 הודיעה התובעת כי היא רוצה לחזור לעבודה. מר בוטון הסכים. התובעת כתבה בהודעה שלא יודיע כלום למחליפה בשלב זה. מספר ימים לאחר מכן התובעת מצאה מסגרת לבתה וקבעה עם מר בוטון שיפגשו בתאריך 6.12.18. בפגישה זו מר בוטון אמר לתובעת שהתפקיד של ניהול משרד קטן אליה, והציע לה תפקיד אחר במחלקת אחזקה, הכולל גם עבודה משרדית וגם עבודה בשטח. כיוון שמדובר בתפקיד חדש ומורכב יותר, ביקשה שכר כפי ששילמו לעובדים אחרים בתפקיד זה, ובאותו מעמד ביקשה לקבל את הזכויות הסוציאליות שלא שילמה לה עד כה, לרבות פנסיה והבראה. מר בוטון אמר שיחשוב על זה, יתייעץ עם המנהלים האחרים ויחזיר לה תשובה. התובעת ציינה שחשה שמר בוטון כעס על בקשתה לקבל את הזכויות הסוציאליות. באותו יום, בשעות אחה"צ שלחה למר בוטון הודעה: "מה החליט הקבינט הבטחוני", מר ביטון התקשר והודיע שהם החליטו שלא להחזיר את התובעת לעבודה בכלל ואמר "שזה לא מתאים לנו". התובעת הייתה המומה, שלחה למר בוטון הודעה לפיה היא מופתעת מאוד ובקשה מכתב פיטורים על מנת לקבל דמי אבטלה. בתגובה הודיע לה "אני בודק עם הרו"ח". התובעת רצתה להיות בטוחה שהבינה היטב את השיחה, ולכן כתבה למר בוטון האם תוכל לחזור למשרה הקודמת והרגילה שלה, באותו שכר, הוא השיב שיבדוק. לאחר מספר ימים שבהם לא קיבלה תשובה, שאלה אם יש החלטה ובתגובה כתב לה מר בוטון שהם החליטו שלא, ושהיא הודיעה שהיא לא רוצה לחזור. התובעת ציינה שמעולם לא אמרה שהיא רוצה לעזוב, אלא הודיעה שהיא ממשיכה את חופשת הלידה. התובעת צרפה התכתבויות וואטסאפ בינה לבין מר בוטון (נספח ב' לתצהירה).
3. הנתבעת טענה כי מעולם לא פיטרה את התובעת. התובעת עצמה הודיעה במעמד הרמת כוסית שנערכה אצל הנתבעת לרגל ראש השנה ולאוזני עובדים רבים, שאינה חוזרת לעבודה כיוון ש"בעלה מרוויח הרבה".
4. רק כחודשיים לאחר מכן ביקשה להיפגש עם נציג הנתבעת, הודיעה כי היא תהיה מוכנה לחזור לעבודה, רק אם תינתן לה תוספת שכר, לאחר בדיקה הנתבעת סירבה להעניק לה תוספת שכר והתובעת הודיעה כי היא לא תחזור לעבודה. כשבועיים לאחר מכן, לאחר שהתפטרה מעבודתה, הודיעה שתסכים להישאר באותן תנאי שכר, אולם בשלב זה, לאחר שהתפטרה ונמצאה לה מחליפה קבועה, לא ניתן היה להחזיר אותה לעבודה ולפטר את המחליפה. הנתבעת טענה כי
--- סוף עמוד 4 ---
התובעת היא שבחרה, על דעת עצמה, לסיים את יחסיה עם הנתבעת, באופן חד צדדי. סיבת עזיבתה הייתה סירוב הנתבעת לתוספת שכר, וללא כל קשר לחזרתה מחופשת הלידה.
5. בתצהירו שב מר בוטון על הנסיבות שציין בכתב ההגנה, והוסיף כי תקופה לאחר שהודיעה על התפטרותה במסגרת הרמת כוסית, ביקשה להיפגש עמו ומסרה כי תהיה מוכנה לחזור לעבודה רק אם תינתן לה תוספת שכר, ויתאפשר לה לעבוד מהבית. הנתבעת סירבה לדרישותיה, הן לתוספת שכר והן לעבודה מהבית, והתובעת הודיעה פעם נוספת כי לא תחזור לעבודה. תקופה קצרה לאחר מכן, הודיעה התובעת כי תסכים להישאר באותם תנאי שכר, אולם אז הודע לה כי לאור התפטרותה, נמצאה לה מחליפה קבועה ולכן לא ניתן להחזיר אותה לעבודה ולפטר את המחליפה שנמצאה.
6. מטעם הנתבעת העידו מר בוטון, מר יריב אלקלעי והגב' מור יפרח, עובדי הנתבעת. העדים מסרו כי במעמד הרמת הכוסית בנתבעת, סמוך לראש השנה, התובעת הודיעה כי היא לא חוזרת לעבודה, ומסיימת את עבודתה אצל הנתבעת. העובדים היו המומים כי לא קדם לכך כל רקע או הכנה ועזיבתה הייתה פתאומית.
7. מר בוטון אף הכחיש כי הוצע לתובעת תפקיד אחר. הוא מסר כי "אין לה כישורים לתפקיד אחר. תפקידים אחרים הם תפקידים מקצועיים – מהנדסים, הנדסאים, חשבי כמויות וכו' (עמ' 28 שו' 23-24). בכך סתר גרסתה.
8. התובעת נשאלה בעדותה: "ש. תסבירי את ההודעה שלך מה-06/12/2018 שעה 16:51 שאת כותבת לליאב "אם אני רוצה את התפקיד שלי בשכר שהיה לי זה אפשרי?" אני אומר לך שהמשפט הזה מוכיח בצורה ברורה שאת לא הסכמת לחזור בשכר שהיה לך ולכן למעשה הסתיימה העסקתך עוד בספטמבר, ולכן בדצמבר שאלת את ליאב אם הוא יוכל להחזירך בשכר שהיה לך. התובעת השיבה "אני מאשרת שזו הודעה שאני כתבתי לו", בכך התחמקה מהסבר והתעלמה מפרשנות הנתבעת למשפט זה. התובעת הכחישה שזו הוכחה לכך שהתנתה קודם את חזרתה לעבודה בתוספת שכר.
9. התובעת נשאלה: "ב21/10/18 ליאב רושם לך מתחיל להיות קרוב ואני אומר לך שהכוונה שטל שהחליפה אותך גם היא הייתה בהיריון, מועד הלידה שלה מתקרב, כשליאב רשם לך שהמועד של טל מתחיל להיות קרוב זה היה בשביל להציע לך בכל זאת לחזור לעבודה שעה שטל תצא לחופשת לידה. זה נכון או לא נכון. ת. זה נכון. הוא רצה שאחזור לעבודה" (עמ' 11 שו' 24-28).
10. התובעת נשאלה אם בהתכתבות שבינה לבין מר בוטון, עד לחודש נובמבר, יש התייחסות ל"משרת אם", והשיבה: "לא כתוב משרת אם אבל התכוונתי". עוד נשאלה: "עברתי על כל ההודעות שלך, ספרתי לפחות מאה סה"כ, זה נכון אם אומר שבאף אחת מההודעות שלך לפחות עד חודש נובמבר, אין זכר לצמד המילים הארכת חופשת לידה. נכון או לא. ת. לא זוכרת. זה היה בעל פה. (מעיינת) יש הודעה בתאריך שני 3/12/2018. ש. אמרתי עד נובמבר. ת. לא" (עמ' 12 שו' 1-13)(דגש ש.ש.) .
11. התובעת נשאלה אם יש תיעוד לטענתה לפיה היא לא חוזרת לעבודה בגלל שבתה סובלת מריפלוקס או שהיא חולה והשיבה "יכול להיות שיש לפני ההתכתבות של אוגוסט, ממש בסמוך ללידה שלה, לא צירפנו את זה כי לא חשבתי שזה רלוונטי. ש. במה שאתה צירפת אין את זה, אין אזכור לדבר כזה. ת. אני לא זוכרת" (עמ' 13 שו' 12-19) (דגש ש.ש.).
--- סוף עמוד 5 ---
12. התובעת נשאלה: "ש. תאשרי לי שגם כשהיית בחו"ל ליאב טלפן אלייך במטרה לברר איתך מתי את חוזרת לעבודה נכון? ת. נכון. הם רצו שאחזור לעבודה בגלל זה הייתי מופתעת כשפיטרו אותי ואמרו שזה לא מתאים להם, לא הבנתי מאיפה זה מגיע". (עמ' 16 שו' 30-32) (דגש ש.ש.). היינו לשיטת הנתבעת בתאריך 21.10.18 הנתבעת עדיין סברה שהתובעת תשוב לעבודה.
13. בעדותו אישר מר בוטון כי קיבל את טל לעבודה כשהייתה בהריון, ואף שינה את מעמדה ממחליפה זמנית לעובדת קבועה, ממש לפני שיצאה לחופשת לידה. יש בכך כדי להעיד על התייחסות מר בוטון והנתבעת לעובדת בתקופת הריון. מר בוטון אף השיב כי העדיף את התובעת על פני המחליפה טל (עמ' 21 שו' 25). מר בוטון מסר כי לא החזיר את התובעת כי היא לא רצתה לחזור לעבודה "רציתי מאוד שהיא תחזור והיא לא רצתה לחזור" (עמ' 22 שו' 9-10). עדות התובעת תמכה בגרסתו.
14. מר בוטון נשאל למה בדצמבר, כאשר התובעת שאלה "אם אני רוצה את התפקיד שלי" השיב שלא ניתן, והשיב: "בניגוד למה שאת אומרת, התובעת כותבת "ואם אני רוצה את התפקיד שלי" לא אני רוצה, בכל מקרה זה שלושה חודשים אחרי שהיא אמרה לא אז זה כבר לא רלוונטי ובטח עובדת שמנסה לסחוט אותי אז זה לא רלוונטי. בהמשך נשאל מדוע רשם לה שיבדוק והוא השיב שיבדוק למרות כל מה שהיה, וזה לא היה רלוונטי "כי חיכיתי שהיא תחזור והיא עושה לי ברז כזה, לא רלוונטי שהיא תחזור אחרי 3 חודשים שנוח לה" (עמ' 22 שו' 21-32).
15. מר בוטון טען בעדותו כי בספטמבר התובעת הודיעה לו שהיא לא חוזרת. ב 21.10.2018 הוא עדיין ראה בה עובדת ורצה שתחזור, אך בדצמבר, כאשר ביקשה לחזור לאותה עבודה ובאותו שכר, זה כבר לא היה רלוונטי מבחינת הנתבעת (עמ' 25 שו' 1-13).
16. התובעת טענה כי פוטרה שלא כדין, ובמהלך היותה בחופשת לידה. משכך, נטל הראיה מוטל על כתפיה.
17. הנתבעת העידה 3 עדים שמסרו כי שמעו את התובעת אומרת, במהלך הרמת הכוסית שהתקיימה בנתבעת, כי התובעת לא מעוניינת לחזור לעבודה. אף אחד מהעדים לא מסרו שהתובעת אמרה שכרגע אינה חוזרת או שהיא מתכוונת להישאר בחופשת הלידה עד תום 26 שבועות או כל דבר זמני אחר. עדותם הייתה חד משמעית העובדים מסרו כי הופתעו מדבריה.
18. התובעת לא הגישה כל תיעוד בכתב שבו צוין כי היא מתכוונת לשוב מחופשת הלידה ומתי.
19. התכתובת שהגישה התובעת מתחילה בתאריך 31.8.18. מיום זה, שבו הוזמנה התובעת להרמת כוסית, ועד ליום 21.10.18, לא התכתבו התובעת ומר בוטון. בתאריך זה מר בוטון התקשר לתובעת והיא השיבה שהם בחו"ל. מר בוטון כתב: "אני מקווה שיש שינוי במחשבותיך..." התובעת טענה בתצהירה כי הכוונה לכך שהיא אמרה שבינתיים היא ממשיכה את חופשת הלידה, והוא מקווה שהיא רוצה לסיים את חופשת הלידה, ולחזור לעבודה. לא כך הסביר מר בוטון.
20. התובעת ילדה בתאריך 10.05.18. 26 שבועות לאחר מכן (182 ימים)התאריך הוא 8.11.18. התובעת הייתה אמורה לסיים את חופשת הלידה בכל מקרה בתאריך 8.11.18, ומשכך אין הגיון או סבירות בטענת התובעת לפיה בתאריך 21.10 אמר שהוא מתכוון שיש שינוי במחשבותיה בעניין זה, שהרי חופשת הלידה הייתה אמורה להסתיים ימים ספורים לאחר מכן.