בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
ב"ל 4530-01-18
25 אפריל 2021
לפני:
כב' השופטת אירית הרמל
התובעת
נילי ארונוביץ
ע"י ב"כ: עו"ד אסף ברדה
–
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד עדי גלם
1. בפנינו תביעה אשר הוגשה על ידי התובעת ובמסגרתה עתרה להכיר בתאונה שאירעה לה ביום 18.10.2016 כתאונת עבודה. השאלה העומדת להכרעתנו היא האם התאונה אירעה לתובעת עקב ותוך כדי עיסוקה במשלח ידה.
2. העובדות שאין עליהן מחלוקת:
א. התובעת מתגוררת ברחוב צבי הרמן שפירא 1 בתל-אביב.
ב. התובעת עובדת עצמאית.
--- סוף עמוד 3 ---
ג. ביום 18.10.2016 החליקה התובעת על רצפה רטובה (להלן – התאונה).
ד. באותו היום נבדקה התובעת במרפאה האורטופדית במרכז הרפואי על שם סוראסקי.
ה. ביום 27.10.2016 אושפזה לצורך ניתוח לקיבוע שבר שורש כף יד שמאל במרכז הרפואי על שם סוראסקי.
ו. התובעת הגישה תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה ביום 16.11.2016.
ז. הנתבע דחה התביעה מן הטעם שאירוע התאונה לא נגרם תוך כדי ועקב עיסוק התובעת במשלח ידה והכל במכתבו מיום 4.1.2017.
3. טענות התובעת:
א. בעת הרלוונטית עבדה התובעת כמפיקה, עוזרת במאי, סופרת ועובדת יחסי ציבור והכל כעצמאית.
ב. משרדה של התובעת ממוקם בבית מגוריה, ברחוב צבי הרמן שפירא 1 בתל-אביב.
ג. כתובת משרדה של התובעת מופיעה על כל מסמכי העסק הרשמיים שלה והיא גם הכתובת המוכרת לרשויות המס.
ד. בחדר השינה של התובעת ישנו חדר נוסף אשר הוסב למשרד ומשם היא עובדת. מצויים בו שולחן עבודה, מחשב ומדפסת.
ה. במסגרת עבודתה התובעת כותבת טקסטים ובכלל אלה ספרים, תוכניות לילדים, אופרת רוק לילדים ונוער וכיוצ"ב.
ו. ביום 18.10.2016 בסביבות השעה 19.00 ישבה התובעת במשרדה ועבדה. במסגרת העבודה שביצעה היא היתה צריכה את הטלפון הסלולרי שלה שהיה בחדר אחר. היא קמה מהכיסא על מנת להביא את הטלפון וכשיצאה מהחדר, מעדה, נפלה ונחבלה.
ז. כתוצאה מכך נגרמו לתובעת חבלות בשורשי כפות הידיים לרבות שבר בעצם החישור ביד שמאל. בשל כך אושפזה בבית חולים "איכילוב" ונותחה בהרדמה כללית. במהלך הניתוח בוצע קיבוע שבר עצם החישור באמצעות פלטה.
4. טענות הנתבע:
א. הנתבע דחה תביעת התובעת בטענה כי לא הוכח שהתאונה אירעה תוך כדי ועקב עיסוקה של התובעת במשלח ידה. זאת במכתבו מיום 4.1.2017.
--- סוף עמוד 4 ---
ב. הנתבע הכחיש כל טענות התובעת וטען כי לא נמצא כל תימוכין אובייקטיבי לקישור התאונה בבית עם העבודה.
ג. הנתבע הכחיש קיומו של קשר סיבתי רפואי וכן טען כי השפעת העבודה פחותה משאר גורמים אישיים או אחרים לאירוע הנזק.