--- סוף עמוד 6 ---
טענות המשיבות בתגובותיהן לבקשת האישור
טענות מגדל (משיבה 1)
13. לטענת מגדל, המבקשים הגו תזה מופרכת לפיה המשיבות נדרשות לתמחר מחדש, מידי יום, את הכיסויים בגין אחריות מעבידים וביטוח צד ג' ב"פוליסת מגדל לעסק" שרכשה המבקשת, "תוך כדי תנועה", בהתעלם מעקרונות היסוד הבסיסיים ביותר בענף הביטוח. נטען, שקביעת דמי הביטוח ואופן חישובם הם פררוגטיבה מלאה של חברת הביטוח. העובדה שבתמחור תעריף דמי הביטוח, חברת הביטוח נעזרת במודל אקטוארי המבוסס על נתוני העבר ומנסה לחזות את תגמולי הביטוח שיהיה עליה לשלם בעתיד אינה מקנה זכות משפטית כלשהי למבוטח. הנטען בבקשת האישור מנוגד לעיקרון הבסיסי שלפיו הקצאת הסיכויים והסיכונים בין המבטח לבין המבוטח נעשית במועד כריתת הסכם הביטוח, ככלל למשך תקופת ביטוח מקובלת של שנה, ולא מידי יום במהלך חיי הפוליסה. בהתאם, אם מסתבר שחברת ביטוח תמחרה את תעריף דמי הביטוח בחסר היא תישא בהפסד הנובע מכך. אם לעומת זאת מסתבר שהתמחור של תעריף דמי הביטוח היה גבוה, רווחיה עשויים לעלות על התחזיות. אין זה משנה לעניין זה, אם הרווח או ההפסד נובעים מכך שהתחזית לא התממשה ואירע אירוע בלתי צפוי כלשהו שהגדיל או הקטין את הסיכון. זוהי הקצאת הסיכויים והסיכונים בין הצדדים לחוזה הביטוח.
14. מגדל הדגישה, כי הסיכון נמדד לכל תקופת הביטוח, לתקופה של שנה מלאה, ואינו מתפלג באופן אחיד על פני השנה. לא ניתן לבחון את הסיכון על פני תקופה קצרה משנה. גם אם קיימת ירידה כזו או אחרת בסיכון לפרק זמן מסוים במהלך השנה (עניין שלא הוכח), אין בכך כדי להעיד בהכרח על שינוי בסיכון בראיה כוללת של כל תקופת הביטוח. טענת המבקשים שהמשיבה מחויבת לתמחר מחדש את תעריפי דמי הביטוח מופרכת. באותו אופן, המשיבה גם לא הייתה רשאית לגבות תוספת פרמיה במקרה של אירוע לא צפוי שהיה מגדיל את הסיכון וגורר אותה להפסדים. די בכך כדי להביא לדחיית בקשת האישור.
15. מגדל טענה עוד, כי טענת המבקשת נסמכת כולה על סעיף 20 לחוק חוזה הביטוח. סעיף זה נחקק בהלימה לעקרונות היסוד שמהם מתעלמת הבקשה לאישור והוא נועד למקרה נקודתי, שבו המבוטח שילם תוספת פרמיה מיוחדת בגין סיכון מיוחד שקיים בעניינו ואינו קיים אצל "מבוטח רגיל" ואותו סיכון חדל מלהתקיים אצלו באופן קבוע ובלתי צפוי במהלך תקופת הביטוח. במקרה כזה, המבוטח רשאי להודיע על כך למבטח כך שתופחת תוספת הסיכון והוא ישלם כמו "מבוטח רגיל" לפי התעריף שחל אצל חברת הביטוח בעת ההתקשרות בחוזה הביטוח, באופן יחסי ממועד ההודעה ועד תום תקופת הביטוח.