16. מגדל הוסיפה, כי סעיף 20 לחוק חוזה ביטוח לא נועד לחייב את חברת הביטוח לערוך תחשיבים חדשים לאורך תקופת הביטוח כתוצאה משינויים אפשריים בסיכון, כטענת המבקשת. הוא נועד כאמור למקרה שבו נגבתה מלכתחילה תוספת פרמיה בגין סיכון מיוחד בהשוואה לפרמיה הבסיסית, ובהתאם ההחזר יתבסס על תמחור התוספת בעת כריתת הסכם הביטוח והפחתתה.
--- סוף עמוד 7 ---
17. לטענת מגדל, תחולת סעיף 20 מותנית בהתקיימותם של 3 תנאים מצטברים, שאף אחד מהם לא מתקיים בענייננו: לא מתקיים "תנאי ההחמרה"- דמי הביטוח בגין צד ג' ודמי הביטוח בגין אחריות מעבידים בפוליסת מגדל לעסק נקבעים כפרמיה בסיסית ל"מבוטח רגיל" ולא כתוספת סיכון למבוטח הנושא בסיכון מיוחד; לא מתקיים "תנאי החדילה" – הבקשה לאישור מבוססת על טענה למגבלות זמניות המשתנות תדיר שהפחיתו את הסיכון, בעוד סעיף 20 מתייחס לשינוי קבוע; לא מתקיים "תנאי ההודעה מראש".
18. מגדל הפנתה לחוות הדעת מטעם המשיבות של האקטואר אלון תמיר (להלן: "חוו"ד תמיר"), לפיה טענת הפחתת הסיכון היא פשטנית ולא רצינית ומתעלמת משורה ארוכה של גורמים רלוונטיים, ובכלל זה מצפי לסיכונים חדשים בעקבות מגפת הקורונה; מצפי לגידול בהונאות ביטוח; מצפי לגידול בשכיחות וחומרת התביעות לנוכח המשבר הכלכלי ועוד. יתרה מזו, פוליסת מגדל לעסק מכסה סיכונים נוספים לעסק מעבר לסיכוני חבות מעסיקים וביטוח צד ג'. ביחס לסיכונים מפני ניסיון הונאה בתואנה לשריפה ופריצה ניתן לומר כבר היום שבתקופה שלאחר פרוץ מגפת הקורונה נצפתה עליה בסיכון. הניסיון לבודד חלק מהסיכונים שהפוליסה מכסה אינו נכון ויש להשקיף על סיכוני הפוליסה בכללותה. בהתאם, מסקנתו של המומחה מטעם המשיבות היא שבראיה כוללת ייתכן שהסיכון לא רק שלא קטן אלא עולה.
19. מגדל הוסיפה, כי זו גם עמדתו של הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון (להלן: "הממונה"), שמגפת הקורונה והשלכותיה לא נעלמו מעיניו. הממונה, האמון על טובת המבוטחים, פעל ללא לאות על מנת לערוך התאמות בפעילות שוק הביטוח למשבר הקורונה, לקדם הקלות שונות למבוטחים ולחוסכים ולתמרץ את חברות הביטוח להקל עליהם. בפרסומיו לציבור הממונה ציין במפורש שהחזר כספי בגין פרמיה ששולמה הוא מעבר לחובות המוטלות על מבטחים לפי דין.
20. לטענת מגדל, תובענה ייצוגית אינה אכסניה מתאימה לבירור טענות המבקשים. ההגבלות שמטילה הממשלה בעקבות מגיפת הקורונה הן דינאמיות ומשתנות תדיר. קיים שוני משמעותי בין בית עסק אחד למשנהו מבחינת היקף המגבלות, אופי המגבלות ומידת ההשפעה של המגבלות על כל אחד מבתי העסק. בהתאם, הן יוצרות הבדלים מהותיים לגבי האופן בו נדרשים בתי העסק השונים לפעול במהלך משבר הקורונה. בשל כך, נהיר כי על מנת לברר כיצד כל בית עסק נדרש לפעול וכיצד פעל בפועל, ובהתאמה אם אירע שינוי הסיכון ביחס אליו כטענת המבקשת ואם הוא זכאי להחזר פרמיה, נדרשת עריכת בירורים פרטניים שאינם מתאימים לבירור במסגרת הליך ייצוגי. גם מטעם זה, יש לדחות את הבקשה.