129. יפים לעניין זה דבריו של השופט א' גרוניס בע"א 6887/03 רזניק נ' ניר שיתופי אגודה ארצית שיתופית להתיישבות [פורסם בנבו] (20.7.2010), בפסקה 27:
"אף שאין זה מן ההכרח כי כל השאלות המתעוררות בגדר התובענה הייצוגית תהיינה משותפות לכל חברי הקבוצה, אין פירוש הדבר כי אם קיימות שאלות משותפות ניתן לאשר את התובענה כייצוגית, יהיו אשר יהיו השאלות האינדיווידואליות המתעוררות בגדרה. הקביעה אם השאלות המשותפות הינן "מהותיות", כדרישת סעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, נגזרת גם מבחינתן ביחס לשאלות שאינן משותפות. כמו כן, שונוּת רבה מידי בין חברי הקבוצה עלולה להביא לאי התקיימותו של התנאי הקבוע בסעיף 8(א)(2) לחוק, הדורש כי התובענה הייצוגית תהא "הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת". ישנם מקרים בהם ניתן לאשר תובענה ייצוגית על אף שחלק מהשאלות המתעוררות בגדרה אינן משותפות לחברי הקבוצה. אולם, ישנם מקרים בהם קיומו של מרכיב אינדיווידואלי יחרוץ את גורל הבקשה לאישור תובענה ייצוגית לדחייה. השאלה מתי היעדר אחידות בין חברי הקבוצה יביא לדחיית הבקשה לאישור תובענה ייצוגית היא שאלה קשה ומורכבת, שדומה כי עד כה טרם זכתה לעיון ממצה בפסיקת בית משפט זה [...] נסתפק בכך שנגדיר את המצב בו אין ספק, כי לא ניתן לאשר תובענה ייצוגית. כאשר בגדר התובענה הייצוגית או לאחריה יהיה צורך לקיים חקירה פרטנית בעניינו של כל אחד מחברי הקבוצה, הכוללת בירורים עובדתיים מורכבים, שמיעת עדים, הכרעות מהימנות וכדומה, כך שמבחינה מעשית
--- סוף עמוד 39 ---
מדובר בפיצול ההליך הייצוגי לסדרה של משפטים נפרדים, אין לאשר את התובענה הייצוגית. כאמור, ישנם פיתרונות שונים העשויים למנוע תוצאה זו. אולם, מקום בו קצרה ידם של פיתרונות אלו מלהושיע, לא תאושר התובענה הייצוגית" (ההדגשות שלי- מ' ר').
130. בנוסף, כפי שנאמר לעיל, לשאלת הכיסוי הביטוחי והפחתת הפרמיה יש פתרון מובנה, המוטל על מי שבידו המידע על היקף הפעילות – הודעה של המבוטח למבטח בדבר הפחתת הכיסוי הביטוחי מכאן ואילך. כעולה מהתשובות לשאלונים ומראיות המשיבות, היו בתי עסק שהודיעו על הפחתת הכיסוי הביטוחי ובהתאם הופחתה הפרמיה. זהו פתרון המתאים לעקרונות הביטוח לפיהם מדובר בעיסקה לכיסוי סיכונים בעתיד, שבה יש לקבוע את הפרמיה מכאן ולהבא לפי הסיכונים שהמבטחת נוטלת על עצמה, ולא לשנות את הפרמיה לאחור, כאשר הסיכונים שהתממשו כבר אירעו. ממילא, לא ניתן לכלול בקבוצה את כל מי שהיה מבוטח, אלא רק את כל מי שהיה מבוטח, ולא ביקש ולא הודיע על הפחתת הכיסוי הביטוחי. ואולם, איני מוצא הצדקה לנהל את תביעותיהם של המבוטחים שלא נהגו על פי דיני הביטוח ולא הודיעו על הפחתת הכיסוי הביטוחי מכאן ולהבא אלא רק מבקשים לעשות את החשבון לאחר שאירועי הביטוח כבר קרו או לא קרו. אם יש בפיהם עילת תביעה אישית בנושא זה, ינהלו תביעה אישית. בנסיבות אלה, התביעה אינה ראויה להתברר כתובענה ייצוגית.