בו, עלול לפגוע בהגשמת התכלית הניצבת בבסיס הסדר הרישום הכפול - עידוד חברות ישראליות וזרות הנסחרות בחו"ל, להירשם למסחר בישראל, תוך שימור ההגנה על ציבור המשקיעים ]רשות ניירות-ערך דו"ח הוועדה לרישום כפול של ניירות-ערך )"ועדת ברודט"(, עמ' 17 )1998([.
השנייה, היא החשיבות בשמיעת עמדת המאסדר לצורך גיבושה של קביעה עקרונית בשאלה מהותית, כמו זו הניצבת לפנינו עתה. על חשיבות זו עמד בית-המשפט העליון בהרחבה בדיון הנוסף בעניין זליגמן. באותו עניין נקבע כי על בית-המשפט "להטות אוזן" לעמדתו הפרשנית של המאסדר בבחינת תכליתה של נורמה חקיקתית, תוך מטרה להתחקות אחר כוונת יוצרה ]דנ"א 4960/18 זליגמן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ )04.07.2019( ו-רע"א 9778/16 זליגמן נ' הפניקס החברה לביטוח בע"מ פס' 29 לפסק דינה של כב' השופטת וילנר )31.05.2018( )להלן - עניין זליגמן([.
חשיבות זו מתחדדת ביתר שאת, כאשר שמיעת עמדת המאסדר עשויה לסייע לבית-המשפט בהרחבת היריעה ובקבלת התמונה המלאה, טרם הכרעתו בסוגיה מהותית החורגת מדלת אמותיו של הסכסוך הניצב לפניו. הנחת היסוד הניצבת בבסיס הנמקה זו, היא כי המאסדר הוא גורם אובייקטיבי, בעל ידע מקצועי ומומחיות ייחודית לתחומו - כך שעמדתו מהווה כלי ראוי ויעיל העומד לבית-המשפט לקידום ההכרעה במחלוקת, חקר האמת ועשיית משפט צדק ]להרחבת הדיון בשאלת סמכותו של בית המשפט להורות על קבלת עמדת המאסדר, ראו חאלד כבוב, רעות אברהם-גדליה ונדב קליין "המאסדר כידידו של בית המשפט - שאלת סמכותו של בית המשפט להורות על קבלת עמדת המאסדר" )טרם פורסם, צפוי לראות אור במהלך 2022( )להלן - כבוב, אברהם-גדליה וקליין([.
אכן, כפי שנקבע בעניין זליגמן, לצד שאלת הסמכות לקבלת עמדה זו על-ידי בית-המשפט, מתעוררת שאלת עוצמת המשקל אותו ראוי להעניק לה. בהקשר זה נדרש בית-המשפט לתת דעתו, בין היתר, לחשש מפני "שבי רגולטורי" )regulatory capture(, בו עלול המאסדר להימצא, ועל בית-המשפט להיות ער לכך בקביעת משקלה של עמדה זו. אולם, אין בעצם קיומו של חשש זה, כשלעצמו, כדי לדחות אפריורית את חזקת התקינות החלה על המאסדר )עניין זליגמן, פסקאות 46-39 לפסק דינה של כב' השופטת וילנר(, וודאי שאין בו כדי לגרוע מחשיבות שמיעתה של עמדה זו - שהיא בעלת ערך בפני עצמה; והכול תוך שמירת עצמאותו ושיקול-דעתו של בית- המשפט, שממילא אינו צועד לעולם "כעיוור" אחר המאסדר )כבוב, אברהם-גדליה וקליין, בעמוד 40(.