בית-המשפט מדוע לגישתו סטייה כזו מוצדקת בנסיבות המקרה, תוך הדגשת ההבדלים המהותיים בין ההליכים השונים המצדיקים את השוני בתוצאותיהם.
כך הובהר בהחלטת האישור כי בעניין דמתי ובעניין Verifone, המדובר היה בחברות זרות שניהלו הליכים משפטיים מקבילים בארצות-הברית, וכי עובדה זו היא כבדת משקל. זאת בפרט לאור העובדה שבעניין דמתי צוין באופן מפורש כי ההכרעה אינה חלה, בהכרח, על חברה ישראלית )אם כי יובהר כי לאחר עניין דמתי, ניתנה ההחלטה בעניין רבקה טכנולוגיות שעניינה בחברה ציבורית ישראלית שנסחרה בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב ולאחר מכן החלטה להיסחר בבורסת NYSE בניו-יורק(.
לעניין טאואר, צוין כי דובר בו בחברה דואלית שהתאגדה בישראל, אלא שבשונה מנסיבות המקרה דנן, ההכרעה שם נגעה לתחולת הדין ביחס להפרת חובות הדיווח השוטף הקבועות בפרק ו' לחוק ניירות-ערך בלבד. תחולתן של הוראות אלה הוחרגה במפורש ביחס לחברות דואליות במסגרת סעיף 35לא)ב( לחוק ניירות-ערך.
44. לפני שנדון בטענות הצדדים לגופן בהקשר זה, נקדים בשתי הערות.
הראשונה, היא החשיבות בקביעה אחידה וקוהרנטית של בית-המשפט ביחס לדין החל על כללי האחריות של חברות דואליות. עניין זה משפיע באופן ישיר ומהותי על יישומו של הסדר הרישום הכפול, וכפי שעולה מהחלטת האישור - מדובר בנושא השנוי כיום במחלוקת בין שופטי המחלקה הכלכלית ]ראו גם סעיף 81 לעמדת היועץ המשפטי לממשלה[.
מחלוקות משפטיות בדבר פרשנות דברי חוק אינן דבר חריג. מחלוקות כאלה קיימות לא אחת בין הרכבים שונים של בתי-המשפט בכל הערכאות. יחד עם זאת, אחת המטרות שעמדו ביסוד הקמתה של המחלקה הכלכלית הייתה לייצר ודאות ויציבות בשוק ההון, תוך הבהרה רבה ככל האפשר של "כללי המשחק" שתאפשר ל"שחקנים" השונים להיות מודעים לסיכונים החלים עליהם ולכלכל את צעדיהם בהתאם ]רשות ניירות-ערך דו"ח הוועדה לבחינת קוד ממשל תאגידי )Corporate Governance( בישראל, עמ' 44 )2006(; זהר גושן "בית-משפט כלכלי וקו הגבול שבין ניהול כושל לניהול חובל" משפטים 541 )2018([.
חוסר הבהירות שהיה קיים בשאלת הדין החל על כללי האחריות בנוגע לחברות דואליות כתוצאה מהמחלוקת בין מותבים שונים של המחלקה הכלכלית, יצר הכבדה מסוימת על החברות, שלא היו יכולות לצפות מהו הדין שיחול על טענות אפשריות בדבר האחריות לגבי הפרת כללי הדיווח שייטענו כנגדן או כנגד נושאי המשרה בהן. קושי כזה וחוסר הוודאות הכרוך