עילת התביעה. מנגד, כללי האחריות החלים על חברות דואליות בגין הפרה של כללי הגילוי הישראליים הם כללי האחריות המקומיים.
לשיטת היועץ המשפטי לממשלה, אימוץ גישה פרשנית זו יביא להחלה ברורה של כללי אחריות ביחס לכל דיווחיהן של החברות הדואליות, לרבות במקרים החריגים בהם דיווחים אלה כוללים תוספות גילוי ישראליות. לצד זאת, פרשנות זו מונעת תחולת יתר או תחולת חסר של כללי האחריות, ולפיכך היא תואמת את הרוח והתכלית של הסדר הרישום הכפול.
37. היועץ המשפטי לממשלה מדגיש כי אף לו כללי האחריות הזרים מספקים הגנה מצומצמת מזו המעוגנת בדיני האחריות בישראל, לא היה בכך כדי לגרוע מעמדתו. זאת מפאת העובדה שעמדה במהות הסדר הרישום הכפול, כי הדינים החלים על חברות בבורסות מסוימות - כמכלול שלם - מספקים הגנה נאותה למשקיעים.
38. חרף הקושי שגישתו עשויה להציב ביחס להגשת תביעות כנגד חברות דואליות בישראל, היועץ המשפטי לממשלה סבור כי לא מדובר בנטל עודף שירתיע תובעים פוטנציאליים מהגשתן. זאת כאשר התובעים ממילא נדרשים להגיש חוות-דעת מומחה לדין הזר על-מנת להוכיח את כללי הגילוי הזרים.
39. לבסוף, היועץ המשפטי לממשלה מציין כי בימים אלה מקודם תיקון חקיקה שיעגן את עמדת בתי-המשפט המחוזיים עד להחלטת האישור. הצעת תיקון החקיקה פורסמה להערות הציבור בתחילת חודש פברואר 2021 ואושרה על-ידי מליאת רשות ניירות ערך בחודש מאי 2021 - עובר לפרסום החלטת האישור. כפי שהוסבר בהצעת תיקון החקיקה, היועץ המשפטי לממשלה סבור אף הוא כי מדובר בתיקון חקיקה מבהיר בלבד, שאין בו כדי לשנות את מסקנת בתי המשפט בדבר אי תחולתם של דיני האחריות בישראל, אלא רק לעגנה בבירור.
דיון והכרעה
40. לצורך הכרעה בבקשה הנוכחית יש להידרש הן לשאלת הדין החל והן לשאלת יישומו. קביעה לפיה הדין החל הוא הדין הזר, איננה מייתרת את הדיון בשאלת נפקות יישומו של דין זה על העובדות כפי שהן נקבעו בהחלטת האישור.
לכן, מבנה הדיון יהיה כדלהלן: ראשית, נידרש לשאלה מהו הדין החל על הסוגיות נושא בקשת האישור מכוח הסדר הרישום הכפול הקבוע בפרק ה'3 לחוק ניירות-ערך. זאת כאשר מדובר בחברה דואלית שהתאגדה בישראל הרשומה למסחר בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב ובבורסת
הנסדא"ק בניו-יורק; ושנית, נידרש לשאלה מהי נפקות הקביעה האמורה ביחס לתוקפה של החלטת האישור עצמה.
מהו הדין החל על סרגון מכוח הסדר הרישום הכפול?
41. בהחלטת האישור נקבע כאמור, כי יש להחיל על סרגון את הדין הישראלי ביחס לעילות נושא הבקשה. זאת, נוכח מסקנתו של בית-המשפט בהחלטה לפיה המחוקק ביקש אומנם, בהסדר הרישום הכפול, להקל עם חברות דואליות בקשר עם חובות הדיווח החלות עליהן, אולם הוא לא ביקש לשלול את תחולת כללי האחריות הקבועים בדין הישראלי על הפרת חובות הדיווח.
בהחלטת האישור דחה בית-המשפט גם את טענת המבקשים לפיה החלת הדין הישראלי תביא להטלת נטל נוסף על החברות הדואליות. זאת משום שבהתאם לסעיפים 35יח-35יט לחוק ניירות-ערך, הסדר הרישום הכפול הוא רלבנטי רק ביחס לחברות דואליות הכפופות לדין זר המקנה למשקיע הישראלי, למצער, הגנה שוות ערך לזאת הקיימת במסגרת הדין הישראלי.
42. קביעות אלה בהחלטת האישור סוטות לכאורה מקביעות קודמות של בית-המשפט, ובהן - ההחלטות בעניין טאואר, בעניין דמתי ובעניין Verifone ]וראו גם את ת"צ 51914-12-18 רבקה טכנולוגיות בע"מ נ' כימיקלים לישראל בע"מ, פס' 31-25 )8.9.2019( )להלן - "עניין רבקה טכנולוגיות"([. על ההחלטות בעניין דמתי ובעניין טאואר אף הוגש ערעור לבית-המשפט העליון, שנדון ברע"א 8737/17 דמתי נ' Mannkind Corporation ובע"א 2889/18 כהן נ' טאואר סמיקונדקטור בע"מ )16.10.2018( )להלן - "החלטת בית-המשפט העליון בערעור כהן ודמתי"(.
בהחלטת בית-המשפט העליון בערעור כהן ודמתי, עמד בית-המשפט על הצורך בתיקון חקיקה, שיבהיר כי הדין החל ביחס לאחריותן של חברות דואליות הנסחרות לפי הסדר הרישום הכפול הוא אכן הדין הזר ]שם, פס' 5[. ואכן, תיקון כאמור מקודם כיום על-ידי רשות ניירות-ערך. בעקבות החלטת האישור פורסם על-ידי רשות ניירות-ערך גם נייר עמדה על-פיו על כללי האחריות לעקוב אחר כללי הדיווח - היינו כאשר הדיווח נעשה בהתאם לדין הזר, יחולו עליו כללי האחריות של דין זה ]רשות ניירות-ערך כללי האחריות האזרחית החלים על הגילוי הנמסר על-ידי חברות רישום כפול )10.6.2021([.
43. כפי שציין גם היועץ המשפטי לממשלה בעמדתו, החלטת האישור חורגת מהקביעות הקודמות של בתי-המשפט המחוזיים, חלקן ניתנו על-ידי חברי מותב זה. ואולם, בהחלטת האישור הבהיר