היועץ המשפטי לממשלה סבור כי הקביעות בהחלטת האישור אינן עולות בקנה אחד עם תכלית הסדר הרישום הכפול, ולפיכך הן צפויות ליצור כפילויות וסתירות ביחס לדין החל על החברות הדואליות.
31. בפתח עמדתו, עומד היועץ המשפטי לממשלה על הליך חקיקת הסדר הרישום הכפול ועל התכליות אותן ביקש ההסדר לקדם. כך מציין היועץ המשפטי לממשלה כי מטרת הסדר הרישום הכפול הייתה להרחיב את מספר ומגוון החברות הנסחרות בבורסה בתל אביב, באופן שיגדיל את נפחי המסחר בה.
לצד תכלית זו עמדה תכלית נוספת - והיא הגנה על ציבור המשקיעים. בהקשר זה פורט, כי הנחת המחוקק הייתה כי הגנת ציבור המשקיעים בישראל תושג באמצעות ייחוד הסדר הרישום הכפול לבורסות מהשורה הראשונה בעולם, שבעניינן הוכרע מפורשות כי הדינים החלים על חברות הרשומות בהן מגנים באופן נאות על ציבור המשקיעים בישראל.
32. למעשה, הסדר הרישום הכפול נחקק מתוך כוונה לצמצם למינימום את רמת ה"חיכוך" של החברות הדואליות עם הדין הישראלי, תוך שמירה על הדין הזר כדין העיקרי החל על התאגיד. בהיבט חובת הגילוי, נסוג הדין הישראלי באופן כמעט מוחלט מפני הדין הזר, כאשר תוספות גילוי מכוח הדין הישראלי עשויות להידרש במקרים מיוחדים כמעטפת לגילוי הניתן מכוח הדין הזר.
33. היועץ המשפטי לממשלה מדגיש כי חרף סמכויות הפיקוח הקיימות לרשות ניירות ערך על עמידת החברות הדואליות בהוראות הגילוי שבדין הזר מכוח הסדר הרישום הכפול, השימוש שנעשה בהן בפועל הוא מצומצם ביותר.
לשיטת היועץ המשפטי לממשלה, שימוש מצומצם זה נעשה במודע מתוך הכרה כי הסדר הרישום הכפול מבוסס על התפיסה שהחברות הדואליות מפוקחות על-ידי רגולטור זר המתמחה בפיקוח על קיום הדין הזר, וכי הטלת משטר פיקוחי כפול יהווה נטל שיאיין את מטרות הסדר הרישום הכפול והתכלית שלשמה הוא נוצר - עידוד ופיתוח שוק ההון הישראלי.
בהינתן שהסדר הרישום הכפול מבוסס על ההנחה כי חובות הגילוי שיחולו על החברות הדואליות הן מכוח הדין הזר, וכי לא יושתו עליהן חובות נוספות הקבועות בדין הישראלי - היועץ המשפטי לממשלה סבור כי החלת כללי האחריות הישראליים, קרי נסיגה מהנחת המוצא לחקיקת ההסדר, תביא בהסתברות גבוהה למחיקתן של חברות דואליות ממסחר.
34. על כן, היועץ המשפטי לממשלה גורס כי יש לפרש את הסדר הרישום הכפול באופן שהולם את כוונת המחוקק להקל עם החברות ששוקלות לרשום את ניירות-הערך שלהן למסחר גם בתל- אביב ולהחיל את כללי האחריות לפי הדין הזר החל על הבורסה הנוגעת לעניין.
בכך, יוגשמו תכליותיו של הסדר הרישום הכפול בהקשר של כללי האחריות החלים על דיווחיהן של החברות הדואליות: מחד גיסא, משקיעים ישראלים לעמוד על זכויותיהם ולהגיש תביעות )בבית-משפט בישראל( בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה מדיווחים מטעים; ומאידך גיסא, לא יוטל נטל כפול על החברות הדואליות בדמות החלה מקבילה של כללי אחריות השייכים לשתי שיטות משפט שונות.
35. לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, הגישה לפיה יש להחיל את כללי האחריות הישראלים סותרת באופן חזיתי את תכליותיו של הסדר הרישום הכפול, וקבלתה עלולה לגרום לנזק ממשי ממספר טעמים:
האחד, קבלתה תביא להחלה מקבילה של שתי מערכות דינים שונות לעניין כללי האחריות להן כפופות החברות הדואליות. מכאן שחברה דואלית עשויה להיות חשופה הן לתביעה של משקיעיה הזרים לפי כללי האחריות הזרים והן לתביעה של משקיעיה הישראלים לפי כללי האחריות הישראליים - וזאת בשל אותו אירוע ודיווח ממש.
השני, כללי האחריות אינם כללים טכניים, אלא כללים מהותיים אשר משתנים בין הדינים השונים. כך, ייתכנו הבדלים בין היסודות הנדרשים להטלת אחריות בגין פרט מטעה בשוק המשני בדין הישראלי לבין היסודות הנדרשים לכך בדין הזר.
השלישי, קיים קושי לנתק בין כללי הגילוי לבין כללי האחריות, והם למעשה ניזונים זה מזה. חברות המבקשות לעמוד בדרישות הדין חייבות להתייחס לכללי הגילוי ולכללי האחריות כאחד, ושילובם של כללים משיטות משפט שונות עשויה ליצור מציאות משפטית מורכבת.
והרביעי, כללי האחריות מכתיבים את התנהלותה של חברה בנוגע לדיווחיה. לא מן הנמנע כי טרם פרסום תחזית על אודות התפתחות צפויה בעסקיה, תבחן החברה את החשיפה המשפטית הפוטנציאלית הצפויה לה כתוצאה מכך. ההבדל בין כללי האחריות עשוי להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות, הן לגבי עצם הדיווח והן לגבי תכניו.
36. נוכח האמור, עמדתו העקרונית של היועץ המשפטי לממשלה היא כי כללי האחריות "עוקבים" אחרי כללי הדיווח, כלומר כי כללי האחריות החלים על חברות דואליות בגין הפרה של כללי הגילוי הזרים הם כללי האחריות הזרים, וזאת ללא תלות בשאלת החוק הספציפי שעליו נסמכת