חרף העובדה כי הנתונים שהיו לה העידו על הטיה מוגברת של המכירות לכיוון הודו ובכלל זה הזמנות קיימות. מנגד, החברה הביאה בחשבון עסקאות מאזורים גאוגרפיים רווחיים יותר, שהיה ידוע כי לא יתבצעו )למצער לא ברבעון השלישי(. כך ביקשה החברה לעמוד ביעד ההכנסות מצד אחד, ומהצד השני להציג מצג של עליית שיעור הרווח הגולמי.
זאת ועוד, המשיב אף מפנה לעדותו של המצהיר מטעם המבקשים ממנה עולה לכאורה כי במועד פרסום התחזית היו בפני החברה נתונים מעודכנים שסתרו את התחזית, וחרף זאת התחזית הסתמכה על נתונים שסופקו שבועיים קודם-לכן.
25. המשיב התייחס בפירוט להסברים שניתנו על ידי המבקשים להחמצת התחזית:
עסקת Govent - המשיב טוען כי הוכח שלא היה מקום לכלול עסקה זו בתחזית החברה ערב ההנפקה. הכללתה בתחזית נועדה להציג שיעור רווחיות גבוה יותר, ועל-כן היא עולה כדי תרמית. לעניין זה מפנה המשיב להחלטת האישור בה הובהר כי גרסת החברה בנושא זה השתנתה מספר פעמים לאורך ההליך.
עסקת Bharti - המשיב טוען כי הוכח שהיה על החברה להציג תחזית הכנסות גבוהה יותר בקשר לעסקה זו שנערכה עם לקוח מהודו, וכפועל יוצא להוריד את שיעור הרווח הגולמי. זאת ועוד, לשיטת המשיב מעסקה זו נובע כי החברה פעלה כדי להסתיר את היחס ההפוך בין עליית המכירות בהודו לבין ירידת הרווחיות הגולמית, ואת העובדה שהחברה נקטה בפעולות לא רציונליות מבחינה כלכלית כדי לעמוד בתחזית המכירות. המשיב סבור כי טענות המבקשים בבקשה הנוכחית אינן מחדשות לעומת הטענות שהועלו בהליך ואשר נדחו בהחלטת האישור.
עסקת RJIL - גם ביחס לעסקה זו )עם לקוח הודי נוסף(, עברו טענות החברה שינויים רבים לאורך ההליך. כך, בתשובתה המקורית של החברה, עסקה זו כלל לא הוזכרה ורק בהמשך ההליך ניסתה החברה להסיט אליה את תשומת-הלב. המשיב סבור כי גרסת החברה לעניין עסקה זו קרסה במהלך הליך ההוכחות שהתקיים בדיון בבקשת האישור.
26. אשר לטענת המבקשים כי בית-המשפט לא התייחס למסד העובדתי שנטען על ידיהם, מדגיש המשיב כי מדובר בניסיון להפוך את היוצרות. כך, בהליך מנעה החברה העברת מידע לידי המשיב, והיא השיבה לגוף העניין רק כאשר העובדות נחשפו.
סוגיית הדין החל אינה מסייעת לחברה
27. לבסוף טוען המשיב כי סוגיית הדין החל לא תוכל "להושיע" את החברה. המשיב הדגיש כי בפני בית-המשפט עומדת חוות-הדעת מטעמו לעניין הדין הזר שלא נסתרה על-ידי החברה. כאשר הוגשה בקשת האישור המתוקנת מטעמו, החברה בחרה שלא להגיש תשובה מתוקנת לבקשת האישור ולצרף חוות-דעת לדין הזר. אדרבא, החברה דווקא ביקשה להוציא את חוות-הדעת של פרופ' ליכט שהיא הגישה בשלב מוקדם יותר בהליך.
משהחברה החליטה שלא להגיש תשובה לבקשת האישור המתוקנת, סבור המשיב כי היא מושתקת ומנועה מלטעון כי החלטת האישור ניתנה מבלי לקבל את עמדתה. זאת, בפרט נוכח העובדה כי לאחר הגשת בקשת האישור המתוקנת הגישה החברה בקשה לסילוק על הסף.
28. יתרה מכך, המשיב סבור כי סוגיית הדין החל על חברות דואליות לא הוסדרה באופן מחייב וחד- משמעי - לא בחקיקה ולא בהלכה מחייבת. הוראות הסדר הרישום הכפול אינן קובעות דבר ביחס לסוגיית האחריות, וניתן ללמוד על כך גם מהתיקון לחוק המוצע על-ידי רשות ניירות- ערך. הצעת תיקון זו מעלה כי הסוגיה טרם הוסדרה די הצורך. באופן דומה, עולה גם מהחלטות בית-המשפט העליון לרבות בעניין דנא, כי סוגיית הדין החל על כללי האחריות בהקשר של חברות דואליות טרם הוכרעה.
29. לשיטת המשיב וכפי שעולה גם מהחלטת האישור, תחולת הדין הישראלי בסוגיית האחריות לא נשללה בנסיבות המקרה דנן, והכרעתו של בית-המשפט בהחלטה ניתנה על בסיס נסיבותיו של מקרה זה. זאת ועוד, כפי שהודגש בהחלטת האישור, במקרה דנן - בניגוד להחלטות הקודמות של שופטי המחלקה הכלכלית - כל הנתבעים הם ישראלים, ועל כן הם אינם חסינים מפני תחולת הוראות הדין הישראלי, והם מוחזקים כמי שיודעים את תוכנו. מאחר שמדובר בחברה ישראלית, החלת הדין הזר לעניין אופן הדיווח אינו מקנה חסינות מפני אחריות בגין הפרת חובות אחרות.
עמדת היועץ המשפטי לממשלה
30. ביום 25.1.2022 הודיע היועץ המשפטי לממשלה על התייצבותו להליך בשל ההשפעה הרוחבית שעשויה להיות להכרעה בו על פעילות הבורסה בישראל, ובה בעת הוגשה עמדה מטעמו שגובשה יחד עם הרשות לניירות ערך.