ככל שהדבר נוגע לקביעות המשפטיות בהחלטה נושא הבקשה לדיון חוזר, הרי כפי שנקבע בעניין בזק, הנטייה צריכה להיות לאפשר התערבות רחבה יותר בקביעות כאלה לצורך קביעת אמות מידה אחידות וברורות מבחינה משפטית שיהיה בהן כדי "להדריך" את השחקנים הרלוונטיים בשוק ההון. לאור המטרה של קיום דיון מהיר ויעיל, תהיה התערבותו של בית- המשפט בנושאים המשפטיים בעיקר בהתייחס לשאלות עקרוניות ומהותיות ]עניין בזק, פסקה 26[.
שונה המצב ביחס להתערבות בקביעות העובדתיות נושא הבקשה לדיון חוזר. מושכלות יסוד הן, כי כאשר מדובר בערעור, ממעטת ערכאת הערעור בדרך-כלל להתערב בממצאים העובדתיים של הערכאה הקודמת, אלא במקרים חריגים וקיצוניים ]ראו למשל: ע"א 5630/90 תדמור נ' ישפאר חברה אלקטרונית למסחר בע"מ, מז)2( 517 )17.5.1993(; ע"פ 8146/09 אבשלום נ' מדינת ישראל )8.9.2011([. מקרים חריגים כאלה קיימים כאשר נפל בהכרעתה של הערכאה הראשונה פגם היורד לשורשו של עניין, או כשהדברים שנקבעו על-ידה אינם מבוססים על-פניהם ]ראו למשל: בעע"ם 4751/12 אלמוני נ' אלמונית )29.8.2013(; ע"א 8453/14 ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' פקיד השומה למפעלים גדולים )5.5.2016([.
כאשר הליך קביעת הממצאים העובדתיים בו נקטה הערכאה הראשונה היה הליך ראוי ותקין, ובפרט - כאשר בית-המשפט "צלל למעמקי הראיות, בחן ובדק את הדברים ביסודיות, עשה ככל האפשר לבור את האמת המזדקרת ממכלול הדברים" ]ע"א 640/85 קופר נ' איגוד המוסכים בישראל, מד)1( 594, 599 )8.3.1990([ - תיטה ערכאת הערעור שלא להתערב במסקנות עובדתיות אלה.
דברים אלה, שנקבעו לא אחת ביחס להליך ערעור "רגיל", חלים ביתר שאת על הליך דיון חוזר שהוא בעל אופי ערעורי ]עניין בזק, פסקה 25[. זאת משום שהקביעות העובדתיות בהחלטה הנתקפת במסגרת בקשה לדיון חוזר הן כאמור קביעות לכאוריות בלבד, שבית-המשפט שנתן את ההחלטה צפוי ממילא לשוב ולבחון פעם נוספת במסגרת הדיון בתביעה לגופה - ותוך החלת רף ראייתי גבוה יותר ]ראו: אלון קלמנט ורות רונן "בחינת עילת התביעה וסיכוייה בשלב אישור התובענה הייצוגית עיוני משפט מב )תשע"ט([.
זאת ועוד, תכליותיו של מוסד הדיון החוזר, ובפרט הצורך במתן הכרעה יעילה ומהירה - מחזקים אף הם את המסקנה כי דרך המלך היא שלא להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו בהחלטת האישור. כך, וכפי שנקבע גם בעניין בזק, המותב הדן בבקשה לדיון חוזר אינו נדרש לשוב ולבחון כל ראיה וראיה מחדש, ולגבש מלכתחילה את הרקע העובדתי במקומה של הערכאה שנתנה את ההחלטה. זאת, כל עוד המסקנות העובדתיות בהחלטת האישור בכללותן