135. המונח התנכלות תעסוקתית אמנם טרם קיבל ביטוי מפורש בחקיקה (שכן החוק למניעת התנכלות תעסוקתית כלל לא נכנס לתוקפו), אולם הוא טומן בחובו קשת של התנהגויות הראויות להוקעה ולמיגור במהלך יחסי עבודה, ובכלל אלה התנהלויות פוגעניות, משפילות, מטרידות ובריוניות הננקטות כלפי עובד במקום העבודה ואשר מסבות לאדם סבל רגשי ומצוקה נפשית, ובין השאר, זלזול והמעטה בערך העובד, השמתו ללעג והשמעת הערות מעליבות הנוגעות אליו, בידוד מעמיתיו לעבודה וכיוצ"ב, והכל באופן שהופך את סביבת העבודה לעויינת (ר' הצעת החוק והאזכורים המופיעים בדברי ההסבר ור' עוד סע"ש 38335-03-14 מנחם נפתלי נגד מדינת ישראל (10.2.16) וסע"ש 16783-04-14 גיא אליהו נגד משרד ראש הממשלה (31.5.16)).
136. משהחוק למניעת התנכלות תעסוקתית טרם נכנס לתוקפו הוא אינו מהווה מקור נורמטיבי תקף, אשר יוצר עילה וסעד בצידה, שעל בסיסם ניתן לפסוק לעובד פיצוי בגין התעמרות תעסוקתית. יחד עם זאת, בית הדין מוסמך לדון בעילת תביעה המושתת על טענות הנוגעות להתנכלות תעסוקתית, מכוח סמכותו הטבועה לדון – כערכאה בעלת סמכות ייחודית – במערכת היחסים שבין עובד למעסיק, ובכלל זה בחוזה העבודה, בהשלכותיו ובנפקויותיו. החובה לנהוג במסגרת יחסי עבודה בתום לב ובכבוד הדדי נובעת מחוזה העבודה, מטיב מערכת היחסים בין הצדדים ומזכויותיו של העובד הקבועות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. במסגרת זו מוטלת על המעסיק החובה לספק לעובדו סביבת עבודה שאינה פוגענית, סביבה מכבדת ובטוחה שהיחסים המתקיימים בה מושתתים על ענייניות ומקצועיות, סובלנות ואדיבות. מדובר במושכלות יסוד של משפט העבודה המהוות את הבסיס האיתן לכל מערכת יחסי עבודה, אף אם אינן כתובות ברחל בתך הקטנה בחוק ספציפי. העסקה פוגענית עשויה להוות ביטוי להתנהלות חסרת תום לב ביחסי עבודה (ר' החלטת מותב זה בסע"ש (ת"א) 53849-07-15 יעל וייס נגד ריסקו (16.6.16)).
137. עם זאת, לא כל התנהלות מצד המעסיק ממנה נפגע העובד מהווה 'התנכלות תעסוקתית' ויש לבחון את הנסיבות ואת הפגיעה גם מנקודת מבט חיצונית לעובד ולא רק בראי סובייקטיבי. מטבעם של יחסי עבודה וטיבם המורכב, הם
--- סוף עמוד 28 ---
עשויים לכלול עימותים וחיכוכים, אולם לא כל מקרה של יחסי עבודה עכורים שבמסגרתם נפגע עובד עולה כדי התעמרות או התנכלות תעסוקתית (ר' ע"ע (ארצי) 12029-11-13 מלק נגד מדינת ישראל הקריה למחקר גרעיני (24.11.16), תע"א (ת"א) 10690/07 גליה אאוסקר נגד הבנק הבינלאומי הראשון (5.2.13), סע"ש (י-ם) 1515-11-17 מוסקוביץ נגד מדינת ישראל משרד העבודה והרווחה (7.7.19), סע"ש (ת"א) 13950-11-18 לינדה אמויאל נגד אי.אס.אן גלובל מדיה בע"מ (1.8.21)).