בעניין זה יפים דבריו של פרופ' מיכאל בירנהק, מרחב פרטי - הזכות לפרטיות בין משפט וטכנולוגיה (תשע"א), בעמוד 453 תחת הכותרת "מעקב אחרי עובדים":
"באופן קונקרטי, נקודת המוצא צריכה להיות שבכלל, מעקב סמוי אחרי עובדים פוגע בפרטיות גם אם יש למעסיק אינטרס לגיטימי בכך. את הבדיקה יש לפתוח באיתור וזיהוי הפגיעה בפרטיות. המסגרת הראשונה לבדיקה היא חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ולצידו חוק הגנת הפרטיות. כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו".
73. האינטרסים של המעסיק לובשים לבוש משפטי של זכות הקניין של המעסיק בעסקו וזו מעוגנת כיום ומוגנת במסגרת הזכות החוקתית לקניין.
הזכות הקניינית של המעסיק העומדת לפתחו מאפשרת למעסיק לנהל את עיסוקו בדרך המועילה והיעילה בהתאם להבנתו – זיקה שהוכרה כזכות יסוד בסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – "אין פוגעים בקנינו של אדם" ובסעיף 3 לחוק יסוד: חופש העיסוק – "כל אזרח או תושב של המדינה זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד".
--- סוף עמוד 18 ---
74. זכות המעסיק משתרעת על המפעל, אבל לא על העובדים. בני האדם אינם עוד מושא להגנה קניינית של המעסיק. לכל היותר, העובדים משכירים את כוח העבודה שלהם לרשות המעסיק.
75. בעניין זה יפים דבריה של פרופ' רות בן ישראל ז"ל, זכות היתר (הפררוגטיבה) הניהולית של המעביד: תבנית עיצובה בעידן הבתר ־תעשייתי, בעמוד 714 תחת הכותרת "זכות ־ היתר הניהולית: יחסי שליטה וכפיפות":
"המעביד יונק את הזכות – היתר הניהולית בהיבט הקנייני מבעלותו על המפעל, ולא בעלותו על העובד ועל כוח עבודתו. זכות – היתר שואבת את כוחה מבעלותו של המעביד על אמצעי הייצור, המוסברת והמובנת על פי מודל הקניין כשליטה. בעלותו של המעביד על אמצעי היצור מאפשרת לו לעשות כרצונו במפעל שהינו קניינו. בעלות של המעביד באה לידי ביטוי, במקביל, גם בשלילת זכותו של העובד להשמיע קולו בהקשר של דרך שימוש באמצעי הייצור, שאינם בבעלותו. פסיקת בית הדין לעבודה השתיתה את ההכרה בזכות היתר ניהולית של המעביד על יסוד קנייני".
76. על כך, באים ומוסיפים דבריה היפים של השופטת ברק בפסק הדין דיון נד/1-4 הסתדרות הכללית של העובדים בא"י - התעשייה האווירית לישראל בע"מ" [פורסם בנבו] שבו הייתה בדעת מיעוט, אם כי נראה שדבריה משקפים את עמדת בית הדין בכלל, שכן בג"צ קיבל את העתירה כנגד פסק הדין:
"בעליו של מפעל אינו בעליו של העובדים במפעל. לא העובדים ולא כוח העבודה שלהם, הם קניינו של המעביד. העבדות, שראתה בעובד קניינו של המעביד, פסה מן העולם ואינה חוקית עוד. לכל היותר ניתן לראות בכוח העבודה של העובד קניינו של העובד אותו הוא משכיר למעביד."