--- סוף עמוד 20 ---
לה. דרישת תום הלב מהעובד דורשת שהעובד לא יתנגד לכל שינוי שנעשה על-ידי המעביד תוך כדי מהלך יחסי העבודה ובכך לא יאפשר למעביד לנהל את עסקו."
81. בענייננו, אל מול זכות היתר הניהולית הקניינית של המעסיק, ניצבת הזכות לפרטיות של העובד המעוגנת גם היא בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ובצד לכך מעוגנת גם בחוק ספציפי – הוא חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן- "חוק הגנת הפרטיות").
82. בעניין עיגונה של זכות הפרטיות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, יפים דבריה של השופטת נילי ארד בעניין איסקוב ענבר, בבית הדין הארצי, עמ' 16:
"אל מול הערך החוקתי-אובייקטיבי של הקניין והפררוגטיבה הניהולית של המעסיק ברכושו מקום העבודה, והאפשרויות הטכנולוגיות העומדות לרשותו, ניצבים הערכים החוקתיים-אובייקטיביים של פרטיות וכבוד העובד, שהם מהחשובים בזכויות האדם בישראל. הזכות לכבוד כזכות חוקתית קבועה בסעיפים 2 ו- 4 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו המורים כי "אין פוגעים בחייו, בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם" וכי "כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו". הזכות לפרטיות קבועה כזכות חוקתית בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע "הוראה כללית" לפיה "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו". בנוסף קובע חוק היסוד זכויות חיוביות המטילות על המדינה חובת הגנה על הפרט מפני חדירה "לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו" "והגנה על סוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו" וזכויות שליליות המכילות איסור על "חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו".
83. חוק הגנת הפרטיות מוסיף ומטיל על המעסיק חובות ספציפיות בהקשר של זכותו של העובד לפרטיות. אחת מחובות אלה, עליה נרחיב בהמשך, מופיעה בסעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות אשר בא וקובע את הצורך בהסכמתו של העובד לפגיעה בפרטיותו – "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו", תוך שסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות מגדיר מהי פגיעה בפרטיות העובד, ובכלל זה פגיעה מהסוג הרלבנטי לדיון שבפנינו – "(1) בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;".
--- סוף עמוד 21 ---
84. בעניין איסקוב ענבר קבע בית הדין הארצי כי בשל הפער הניכר ביחסי הכוחות בין מעסיק לבין עובדיו, יש לתת משקל גבוה יותר לזכות העובד לפרטיות מאשר לזכות הקניינית של המעסיק –
"לאור החובות המוגברות החלות על הצדדים ליחסי העבודה, ניתן במשפט העבודה משנה תוקף לערך החוקתי-אובייקטיבי של פרטיות העובד. הצורך בהגנה על זכות העובד לפרטיות במקום העבודה, לרבות פרטיותו במידע במסגרת שימוש במחשב וטכנולוגיות תקשורת ומידע, נובע בעיקרו מפערי הכוחות האינהרנטיים ביחסים שבין הצדדים ליחסי העבודה; מן ההכרה במציאות לפיה העובד נמצא במקום העבודה חלק ניכר משעות היום, ולעיתים אף משעות היממה; מעירוב התחומים וטשטוש האבחנה, ההולך ופושט, בין חיי העובד בעבודה ומחוצה לה; ומטיבם של יחסי העבודה המושתתים על אמון הדדי ועל תיפקוד העובד במסגרתם . בתוך כך, נדרשת הגנה על פרטיות העובד במקום העבודה, אף כמחסום מפני פגיעה בזכות לשוויון והגנה מפני אפליה מטעמים פסולים" (עמ' 17-18).