עוד טוענת המשיבה בסיכומיה כי –
"הנוהל מגדיר בדיוק את המידע שנאסף, לכמה זמן הוא נשמר, ולאילו צרכים ישמש, וכן את אופן שמירת המידע" (סעיף 58 לסיכומי המשיבה).
--- סוף עמוד 39 ---
132 מנגד טענו המבקשים בסיכומיהם, כי הנוהל אותו גיבשה המדינה אינו מציג מדיניות ברורה בנוגע לניהול מערכת האיכון, שכן –
"עקרון השקיפות מחייב הבאת המדיניות הנוהגת לידיעת העובדים, באופן ברור וודאי. כמתואר עד כה, ומכל הטעמים שהוצגו – במיוחד חוסר הבהירות באשר למטרות הנוהל והשימוש הנרחב במושגים סתומים שלא הוגדרו כהלכה, הנוהל שנוסח על ידי המדינה לא מקיים זאת. מה גם, שהמדינה חטאה לחובתה לעגן את המדיניות ואת ההגבלות המתוארות לעיל במסגרת הסכם עבודה קיבוצי, כפי שהיה עליה לעשות" (סעיף 80 לסיכומי המבקשים).
133. לטעמינו, הנוהל אותו גיבשה המדינה - מוצג בצורה ברורה אך בנושאים מסוימים, נעדר פירוט. על כן, נציג וניתן את דעתנו לגבי סוג המידע ואופן הגישה למידע, כפי שזה מוצג בנוהל:
א. שחזור נסיעה רטרואקטיבי – יחד עם פירוט הנסיבות וזמן שמירת המידע, לטעמינו, היה על המדינה לציין בנוהל, את זכות הגישה למידע והדרך הנהוגה לקבלת המידע - באופן שיענה לעקרון השקיפות - כך שיהיה מפורט, ברור ונגיש לעובדים.
אנו קובעים, כי היה על המדינה לפרט לגבי סוג המידע שייאסף לצורך הפקת סיכום שבועי או חודשי ולאיזה צורך וכן, לפרט באילו מקרים הנסיבות מצדיקות ניטור כללי ומעקב ספציפי אחר מסלול נסיעתו של העובד.
ב. שחזור נסיעה והתנהגות נהג רטרואקטיבי – מידע אודות זהות הנהג, מהירותו ומסלול נסיעתו- רכב איגום ורכב צמוד תפקיד בשעות העבודה בלבד. גם במקרה זה, אנו קובעים, כי על המידע לפרט בצורה ברורה את הנסיבות בהן עומדת למדינה הזכות "לשלילת הצמדת רכב לנהג שנוהג באופן חריג ביותר סידרתית".
ג. התראה בזמן אמת – חריגה מתיחום אזורים וזמני נהיגה – מידע אודות חריגה מאזור השימוש ומשעות השימוש ברכב כפי שנקבע לו על ידי המשרד- רכב איגום ורכב צמוד תפקיד בשעות העבודה – ללא חשיפת זהות הנהג. גם בסעיף זה, אנו קובעים כי על המדינה לפרט באילו מקרים יעלו לכדי "חריגה מאזור
--- סוף עמוד 40 ---
השימוש" וכן, המדינה נדרשת במקרה זה, גם להסביר- מדוע המידע על הרכב, ללא חשיפת זהות הנהג, לא תוביל לחשיפת פרטי הנהג.
ד. התראה בזמן אמת אודות התנהגות חריגה – (מהירות חריגה מעל 140 קמ"ש, פניה חדה, בלימה פתאומית, התקרבות לרכב אחר) – רכב איגום ורכב צמוד תפקיד בשעות העבודה. במקרה זה, אנו קובעים כי על המדינה לפרט את המקרים והנסיבות בהן עומדת למדינה הזכות לשלילת הצמדת רכב – על ידי הבאת דוגמאות. בנוסף על האמור, אנו סבורים כי, על המדינה להגדיר את המושג "סדרתיות" וכן להרחיב את ההסבר לגבי המושג - "תמרוץ נהיגה זהירה".