62. גם עניין אחזקת ציוד במחסן של התובע בפן השלילי , וקניה ממחסני הנתבעת ולו היה זה בלעדי,אין כדי להקים פן חיובי או קיום הוכחת קיום יחסי עבודה.
מתן שירות ללקוחות נוספים
63. בתצהירו טען התובע כי "לא שירתתי לקוחות נוספים וכל פעילותי הייתה עבור הנתבעת ועבורה בלבד" (סעיף 25 ח בתצהיר, ההגשה במקור). לדבריו, אמישראגז הגבילה אותו בהתקשרות עסקית עם חברות מתחרות בתחום ובכך צומצמה עבודתו ומאמציו יוחדו לביצוע העבודות השונות שסופקו לו על ידי אמישראגז בלבד, והוא היה תלוי בה לחלוטין. גם כאשר פחת נפח העבודה של אמישראגז בתקופה מסוימת, התובע לא היה רשאי לפי תצהירו לעבוד במקום אחר. על כן, כאשר הפסיקה אמישראגז להעביר לו הזמנות לביצוע הוא נקלע למצוקה כלכלית וחדל לעבוד בתחום.
64. לעומת זאת, בעדותו של התובע בפנינו נגלתה תמונה שונה, ולפיה הוא נתן שירותים ללקוחות נוספים מלבד התובעת (ע' 6 ש' 20). התובע אף עומת עם הדברים שהעיד במסגרת החקירה בפרשת עלה נידף ולפיהם, היה ידוע לו היטב כי אמישראגז מגבילה אותו אך ורק מביצוע עבודות אצל לקוחותיה בלבד ואמר – "מופיע שנתתי שירות לאנשים במשטרה? הלקוחות האלה של הנתבעת זה רוב העבודה, אני נתתי לכמה אחדים פה ושם, לא התייחסתי לזה ברצינות, זה נחשב?" (ע' 7 ש' 7-8)(דגש ש.ש.).
65. הוכח כי התובע נתן שירותים ללקוחות אחדים מידי חודש ורשאי היה לעשות כן גם על פי התקשרותו עם הנתבעת ללא הגבלה. גם אם אין מדובר בהיקפים משמעותיים לעומת היקף ההתקשרות עם אמישראגז, והתובע לא הוכיח זאת, עדיין אמירה זו אינה מתיישבת ,לשון המעטה, עם טענתו החד משמעית בתצהיר לפיה הוא לא שירת כלל לקוחות נוספים וכל פעילותו הייתה עבור אמישראגז בלבד. אמירה זו אף אינה מתיישבת עם טענתו כי גם כאשר נפח העבודה עבור אמישראגז פחת בתקופות מסוימות, הוא לא היה רשאי לבצע עבודות במקומות אחרים.
66. בהמשך הדברים אף עומת התובע עם דבריו בחקירתו במשטרה, ולפיהם, הוא מחזיק במחשבו האישי שבביתו רשימה של לקוחות להם נתן שירותים. כשנשאל התובע מדוע לא צירף את הרשימה לתצהירו, הוא השיב כי מדובר ברשימה של "הקבלנים של החברה שלי, שעובדים עם הלקוחות של הנתבעת" – אמישראגז (ע' 7 ש' 12), וכי הוא רושם את העבודה שביצע עבור אמישראגז מאחר שמדובר ב"עבודה מתמשכת" (ע' 7 ש' 20). הסבר זה של התובע לא מניח את הדעת, מן הטעם שאילו הרשימה הייתה תומכת בטענתו כי מדובר בכל העבודות שביצע באופן מתמשך לאמישראגז בדומה לרשימת מטלות שמבצע עובד עבור מעסיקו, חזקה על התובע שהיה מצרפה לתצהירו ומרחיב טענותיו על טיבה. משלא צירפה חזקה שהייתה נזקפת לחובתו.
67. יש לקבל את טענתה של אמישראגז בעניין חירותו לתת שירות ללקוחות נוספים לפיה בהסכם 1995, וכך גם בהסכם 2003, לא נכתב כי התובע מוגבל באופן כלשהו מביצוע עבודות אצל לקוחות פרטיים. יותר מכך דווקא בעדויותיהם של העדים מטעמו של התובע - מר רוני מושליון ומר דוד בן יהודה, ששניהם עוסקים בתחום הגז שנים רבות, לא רק שלא נמצאה תמיכה לטענת התובע אלא שגרסתו נסתרה כליל ,שכן הם היו לקוחותיו במקביל ובנוף לאמישרגז. אף לא עולה מעדויותיהם כי אמישראגז הגבילה אותו ממתן שירות ללקוחות אחרים מעבר ללקוחותיה שלה.
68. מעדותם עלה דווקא כי התובע ביכר את ההתקשרות עם אמישראגז מאחר שהיא הניבה לו נפח עבודה גדול , ולאחר סיום ההתקשרות הסכים התובע ליתן להם היקף שירותים גדול מבעבר. ובשפתו של מר בן יהודה: "בהתחלה הוא אמר שהוא מאוד עסוק ולא יכול לקחת על עצמו שום עבודה, פתאום הוא הסכים" (ע' 18 ש' 10, וראו עדות מר מושליון בע' 19 ש' 9-10).
69. מעדותו של מר בן יהודה עלה כי התובע נתן לחברה שהוא עמד בראשה שירותים בתקופה שלאחר תום התקשרותו עם אמישראגז, ואף התקשרות זו נערכה במתכונת קבלן - מזמין שירותים ,בדומה למתכונת התקשרותו של התובע עם אמישראגז. ובשפתו: "כשהוא [התובע] הגיע לפרויקט שנתתי לו, הוא הגיע עם הצוותים שלו, בוודאי, אחרת איך הוא יכול לעשות את זה במהירות וביעילות רחוב שלם הוא עשה" (ע' 18 ש' 12-13).
70. הוכח מעדויות אלה כי מתכונת זו של קבלן- מזמין שירות היא המקובלת והרווחת בתחום זה (ראו דברי מר מושליון בע' 19 ש' 12). עדויות העדים מטעמו של התובע תומכות בטענתה של אמישראגז לעניין מטרת ההתקשרות וטיבה כהתקשרות עסקית בין מזמין שירות ובין קבלן עצמאי.