71. הוכח מדבריו של מר גורדון ,שעדותו הייתה לכידה ומהימנה כי, כל קבלן שעמו אמישראגז מתקשרת יכול לבחור את היקפי השירות שהוא נותן לאמישראגז, חברות אחרות או לקוחות פרטיים, וכל קבלן מנהל את זמנו באופן עצמאי (ע' 31 ש' 14-16).
72. גם בעניין מתן השירות הוכח כי לנותן השירות מרווח פעולה בפן השלילי של מתן שירותים ללקוחות נוספים ללא הגבלת היקף. מבחן המטה להיעדר יחסי עובד מעסיק וקיום יחסי קבלן מזמין שירות.
סידור העבודה
73. בתצהירו טען התובע כי שעות עבודתו היו זהות לשעות העבודה של שאר עובדי אמישראגז והיוו יום עבודה מלא. היקף העבודה וסידור העבודה נקבע באופן בלעדי על ידי אמישראגז, שהייתה מעבירה לו הזמנות עבודה שוטפות לכל פרויקט ופרויקט.
74. בעדותם, הסבירו מר גורדון ומר שרון כי סידור העבודה הוא למעשה תכנית ביצוע פרויקטים – מתי והיכן יבצע התובע את השירותים שבחר לתת. בהינתן מתכונת ההתקשרות בה פונה לקוח לאמישראגז והיא מעבירה את העבודה לביצוע של קבלן מטעמה, אך הגיוני כי תיערך תכנית, או סידור, לגבי איזה פרויקטים יבוצעו באיזה מועד, ולאיזה לקוח של אמישראגז יגיע התובע לצורך מתן שירותי התקנת התשתית או הקמת מערכת הגז. סידור זה בוצע על ידי אמישראגז ובהתאם לאילוצים שונים שמוכתבים כפועל יוצא ממורכבות העבודה ומטיב ההתקשרות. חלק מאילוצים אלה נובעים מדרישות הצרכן המבקש לקבל שירות מסוים במסגרת זמנים מסוימת, והרצון לעמוד בסטנדרט שירות בכל הנוגע לעמידה בזמני אספקה.
75. חלק נוסף מאילוצים אלה הם דרישות הקבלן עצמו, הנובעות מהתחייבויות שונות שהוא לוקח על עצמו ללא קשר לאמישראגז. לכך הוסיף מר גורדון כי ב"בכל העבודות המסחריות לא היינו חלק בכלל בתיאום של העבודות וזמני העבודות בסידור העבודה. זה עיקר העבודות שהוא עשה" . בחלק זה של העבודות ביצע התובע תיאום ישירות מול הלקוח כגון מול הקבלן המבצע באתר.
76. הוכח כי סידור העבודה אפשר מסגרת של זמנים לביצוע העבודות והפרויקטים שהזמינה אמישראגז מן התובע אל מול לקוחות אמישראגז ובשים לב להיקף העבודות שביצע עבור החברה ומורכבותן. מרגע שקיבל התובע את הזמנת העבודה הוא צריך לסיימה על מנת לקבל תמורה (ראו עדות מר שרון בע' 35 ש' 17-18). בכך אין הגדרת זמן ברורה, אלא אינטרס של התובע לבצע כמה שיותר פרויקטים עבור אמישראגז בפרק זמן נתון על מנת להגדיל את התמורה המשולמת לו. הוכח גם כי חלק מלוח הזמנים תיאם התובע מול הלקוחות לפי סדרי העבודה שקיבל על עצמו ותכנן לבצע. מכאן, שלא מדובר בהכתבה של סדר יום כפי שמכתיבים לעובד שכיר כלל, ולא מדובר בסדר יום הכולל ביצוע מטלות שונות בלו"ז יומי מוגדר הניתנות לעובד שכיר. הוכח שהיה באפשרות התובע להכתיב את סדרי עבודתו בהתאם לאילוציו הפרטיים או העסקיים כולל התחייבויות ללקוחות אחרים. על כן, מסידור העבודה באופן זה לא ניתן להסיק יחסי עובד מעסיק כפי שביקש התובע להסיק. הטענה כי אמישראגז הפעילה עליו מרות באופן שכל סדר יומו הוכתב על ידה נסתרה.
77. אשר לטענת התובע כי "שעות העבודה שלי היו זהות לשעות העבודה של שאר עובדי החברה והיוו יום עבודה מלא" (סעיף 26 בתצהיר), אף טענה זו נסתרה לעיל.
78. גם לו הונח שמסגרת שעות ביצוע השירותים חופפת לשעות העבודה המקובלות באמישראגז, אין הדבר מלמד על "השתלבות" באמישראגז. המדובר בשעות העבודה המקובלות לביצוע עבודות תשתית של גז, שככלל מבוצעות באתר בשעות העבודה המקובלות ולא בשעות חריגות.
79. לפיכך גם בקריטריון זה לא הרים התובע את הנטל המוטל על כתפיו להשתלבות או קיום מסגרת מחייבת המצביעה על יחסי עובד ומעסיק.