כפיפות ומרות אל מול אחריות בביצוע הפרויקטים השונים
80. בתצהירו טען התובע כי היה נתון לפיקוח מתמיד של אמישראגז ומנהליה, והתקדמות העבודה נעשתה על פי הנחיות שוטפות מצידם.
81. בהקשר זה יש לחזור ולציין שהעבודות שביצע התובע היו מכוח רישיון שניתן לו כמתקין גפ"מ רמה 2 ובאמצעות עובדים מטעמו. התובע לא טען בשום שלב כי אמישראגז הכתיבה לו כיצד לבצע את העבודה בפועל באתר מסוים; לא טען כי אמישראגז חייבה אותו לבצע את העבודה כולה באופן אישי ובעצמו, וממילא אף לא הורתה לו איזה צוות לשלוח מטעמו לאיזה אתר; התובע לא טען כי אמישראגז הורתה לו באיזה כלי עבודה להשתמש, וזאת להבדיל מחומרים הנושאים תו תקן, או כי היא הורתה לו כיצד לצייד את עובדיו. מכאן, שהתובע לא הוכיח בשום שלב כי אמישראגז נתנה לו הוראות כלשהן לעניין התקדמות העבודה בפרויקט כלשהו, או כי זו נערכה על פי הנחיות שוטפות מצדם. עוד יש לציין כי מפאת היקף הפרויקטים שביצע התובע, אך ברור הוא שהוא לא נכח בכל האתרים בהם בוצעה עבודה מטעמו ובכל שעות ביצועה, ומטענות הצדדים אף לא עלה כי אמישראגז חייבה את התובע להיות נוכח בכל האתרים בעצמו ובכל זמן נתון. התובע היה קבלן עצמאי לנהל את הפרוייקטים ומבחן הפיקוח בפסיקה לא חל עליו.
82. מר גורדון ושל מר שרון העידו שלתובע ניתן תג קבלן מטעם אמישראגז, ולא תג עובד. ככל שהתובע או עובדיו לבשו מדי עבודה של אמישראגז, המדובר בבגדי עבודה שנרכשו על ידיו כמו גם על ידי קבלנים אחרים מאמישראגז אך בשל העובדה שזו הצליחה להשיג את אותם בגדים במחיר זול ואפשרה לקבלנים לקנות דרכה בגדי עבודה. התובע לא טען ולא הוכיח שהוא או מי מטעמו התבקשו על ידי אמישראגז ללבוש עבודה המזוהים עמה.
83. בעניין הפיקוח אף שהתובע כלל בתביעתו סעד של פדיון ימי חופשה (אותו זנח בסיכומיו) – התובע לא טען בשום שלב כי אמישראגז הורתה לו לבקש מראש ימי חופשה, לדווח על ימי חופשה שנטל או על ימי היעדרויותיו מפרויקטים שנטל על עצמו. גם בכך יש לדחות את טענת הפיקוח.
84. בעדויותיהם של מר גורדון ומר שרון נאמר חד משמעית כי , אמישראגז הזמינה מהתובע עבודות קבלניות בפרוייקטים, מבלי להורות לו כיצד לבצען – ובלשון מר שרון: "את העבודה נתתי לתובע" באופן כולל (ע' 32 ש'22).
85. בשים לב למהות ההתקשרות ולסוג הרישיון בו מחזיק התובע, הסביר מר גורדון היטב בעדותו את מהות הפיקוח על התובע: "מול הלקוח העבודות הן מטעם הנתבעת. עבור העבודה שהקבלן ביצע, מי שנותן את האחריות זה הקבלן המבצע, אם תהיה בעיה הוא יחזור ויתקן את העבודה ללא תשלום וללא תמורה נוספת. מול הלקוח, הלקוח פונה לנתבעת, מבחינה מקצועית הקבלן כמו התובע, הוא טכנאי מוסמך מטעם המדינה כטכנאי רמה 2 והוא אחראי בלעדי על העבודה שהוא עושה. ... האחריות המקצועית היא שלו והאחריות מול הלקוח היא שלנו כי הלקוח מכיר אותנו. האחריות המקצועית מבחינה חוקית היא של הקבלן כי הוא בעל הרישיון שעשה את העבודה" (ע' 25 ש' 18-24)(דגש ש.ש.).
86. את אותם הדברים הבהיר גם מר שרון בציינו כי "לצרכן ישנה בעיה, כמו כל בעיה שיש לצרכן בלי קשר לתובע, כמובן שפונים לנתבעת... כמובן שהתובע התקשר לחברת אמישרגז ואמר שיש לו את היכולות לבצע את העבודות ללא דופי, יש לו אחריות על העבודות שהוא מבצע. זה שפונים לאמישרגז זה לא מסיר ממנו את האחריות" (ע' 35 ש' 11-13)(דגש ש.ש.). יש לציין כי התובע, בהגינותו, לא הכחיש בעדותו את אחריותו כקבלן על עבודות גז שביצע.
87. מאחר שמדובר במערכות גז הקשורות בעניין הבטיחות , אמישראגז מפקחת באופן מדגמי על ביצוע העבודות בשטח וגם על השימוש בחומרים שנושאים תווי תקן, וזאת באמצעות מהנדסים מטעמה (ראו עדות מר גורדון ע' 27 ש' 28-30). עם זאת, החובה לפקח המוטלת על אמישראגז מכוח חוק, וקיומו של פיקוח מדגמי בפועל אינו מסיר מהתובע את אחריותו על תוצרי עבודתו. לפיכח אין בפיקוח המדגמי מטעמי בטיחות לייצר יחסי עבודה בין צדדים (ראו והשוו: ע"ע (ארצי) 110/08 שירי דליה – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (12.3.09)).
88. הוכח שהאחריות לביצוע העבודות וטיבן הייתה של התובע בלבד וזאת בשים לב לכך שהעבודות שביצע היו מכוח רישיון שניתן לו כמתקין גפ"מ רמה 2. אף התכנון ,אופן ועיתוי הביצוע היו בשליטת התובע.
89. התובע לא הוכיח כי אמישראגז נתנה לו הוראות כלשהן לעניין התקדמות העבודה בפרויקט כלשהו, או כי עבודתו נערכה על פי הנחיות שוטפות מצידם ובאופן שעשוי לייצר ביניהם יחסי עבודה דווקא מעבר להיקף הפיקוח הנדרש בסוג זה של יחסי מזמין –קבלן עצמאי.
90. התובע טען עוד לגבי התקיימות מבחן המרות והפיקוח כי אמישראגז שלחה אותו על פי דרישתה לקורסי רענון והשתלמויות שהועברו על ידה או מטעמה, ככל יתר העובדים 'מן המניין'. בכך, טוען התובע, הוא הרחיב את ידיעותיו המקצועיות בתחום עבודתו עבור אמישראגז.
91. ביחס לטענה זו הסביר מר גורדון בעדותו כי לצורך חידוש רישיון ושימורו ישנה חובה להשתתפות בריענונים והדרכות על ידי משרד התשתיות.
92. הסבר זה מתיישב היטב עם הוראת תקנה 11 לתקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי העוסקים בעבודות גפ"מ), תשס"ו-2006 הקובעת את החובה לעבור קורס רענון אחת לשנתיים או בכל תקופה מסוימת לפי שיקול דעתו של המנהל המוסמך על פי התקנות, ועם הוראת תקנה 7(4) לפיה כאשר ישנו צורך לחדש את הרישיון, יש להציג אישור השתתפות בקורס רענון.
93. משאלה הם פני הדברים, נדחית טענת התובע לפיה הוא הרחיב את ידיעותיו המקצועיות בתחום עבודתו עבור אמישראגז, שכן, מחובתו כבעל רישיון להתייצב בקורס רענון. אלמלא היה התובע מתייצב לאותם קורסים, היה הדבר עלול לפגוע ברשיון האישי שלו, וכמובן להשפיע על אפשרותו לעסוק בעיסוקו כבעל רישיון כמתקין גפ"מ רמה 2 בכלל ועל כל התקשרויותיו לצורך עיסוקו - ולא רק על התקשרותו עם אמישראגז. מכאן, שהעניין שהיה לתובע בהתייצבות לאותם קורסים היה קודם כל עניין אישי עבור התובע עצמו לצורך שימור עיסוקו המקצועי.
94. נוסף על כך, הסביר מר גורדון ש"כשהנתבעת הייתה מבצעת הדרכות לטכנאים היא מזמנת להדרכות האלה גם את נותני השירותים האחרים אם הם טכנאים כאשר לשכירים מתגמלים אותם על זמני העבודה באותו יום וקבלנים לא מקבלים תגמול אלא מממנים את ההשתתפות בעצמם" (ע' 24 ש' 16-19)(דגש ש.ש.).
95. דברים אלה עלו בקנה אחד עם דברי התובע שציין כי "לא קיבלתי כסף על הזמן שהייתי שם" (ע' 8 ש' 16-17). התובע לא הציג כל ראיה המבססת את טענתו שהשתתפותו בקורסים מומנה על ידי אמישראגז (ע' 8 ש' 11) הוכח ההיפך הגמור.
96. התובע אף לא יישב את הקושי בעדותו - כיצד טענתו בהליך זה מתיישבת עם טענתו בהליך בבית משפט השלום, שם גרס כי הוא עצמו נשא בעלות הקורסים.
97. מכאן ניתן להסיק שעניינה של אמישראגז בהתייצבותו של התובע לקורסים הייתה שולית לעניינו שלו. אמישראגז הזמינה את כל נותני השירות, לא רק אותו נוכח החיוב החוקי שיעברו ריענון.
98. על פי חוק הנתבעת מחוייבת לבצע עבודות כדין באמצעות בעל רישיון ולכן זימנה את כל קבלני השירותים להדרכות אלה ולא קבלן ספציפי כזה או אחר. היה ורישיונו של התובע היה מותלה או לא היה מחודש מסיבה כלשהי, יש להניח כי ההתקשרות בין הצדדים הייתה פוקעת מטעם זה בלבד ואמישראגז הייתה מפנה פרויקטים לקבלן אחר שהוא בעל רישיון.
99. מכל הטעמים לעיל בנפרד ובמצטבר הוכח כי לא התקיים מבחן הכפיפות והמרות הוכח מנגד כי האחריות בביצוע הפרויקטים השונים מקצועית ומהותית הייתה של התובע כקבלן ועליו היה מוטל לתקן אם נדרש.