בית משפט השלום בכפר סבא
ת"א 20419-03-21 פלוני ואח' נ' אלמוני
תיק חיצוני:
מספר בקשה:8
בפני כבוד השופט שרון דניאלי
מבקשים
1. פלונית
2. (קטין)
נגד
משיבים אלמוני
Meta Platforms Inc.
Facebook Ireland Limited
פייסבוק ישראל בע"מ
שם צד ג' ללא שם של חסוי
החלטה
1. מונחת לפניי בקשת התובעים (המבקשים כאן) להורות למשיבות 2-4 (חברות שונות של תאגיד "פייסבוק", המכונה כיום Meta Platforms, Inc.), למסור לידי התובעים את פרטי ה-BSI (פרטי משתמש בסיסי) של פרופיל הפייסבוק שמתחזק הנתבע בתיק, המשיב 1 כאן, וכן למסור לידי המבקשים את פרטי ה-BSI של פרופיל הפייסבוק של המשתמש המכונה "...", שבאמצעותו כפי שנטען בכתב התביעה, פרסם הנתבע לשון הרע כלפי התובעים, תוך שימוש בפרופיל פיקטיבי זה.
לכל הפחות, ביקשו המבקשים שהמשיבות 2-4 ימסרו לעיונם את תאריך סגירת הפרופיל של "...", ואת כתובת ה-IP ממנה בוצעה פעולת הסגירה.
2. המשיבות 2-4 אינן נתבעות בתיק, ואינן צד להליך המתנהל בין התובעים לנתבע בת"א (שלום-כפר סבא). להלן אסקור את טענות הצדדים, וכבר עתה אציין שהמשיב 1 הותיר את ההחלטה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט, ואילו המשיבות 2-4 מתנגדות לה.
טענות התובעים-המבקשים
3. בפתח בקשתם מפנים המבקשים ל"מקצת מן העובדות המלמדות כי המשיב הוא בוודאי ...". לשיטתם עיתוי הפרסומים ותוכנם, לנוכח היכרות קודמת בין התובעת 1 לנתבע ואופי הקשר ביניהם, כמו גם הזיקה שבין הפרסומים בפרופיל הפייסבוק לפרסום אחר שאינו מוכחש על ידי הנתבע, ועוד החלטה שיפוטית קודמת שניתנה על ידי בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופט ר' פלג) במסגרת הליך שעניינו צו למניעה הטרדה מאיימת, מביאם למסקנה ש"די ברור מלכתחילה שהמשיב הוא ...", וכי התביעה בתיק זה לא הוגשה בתורת "ירייה באוויר", כלשון המבקשים.
מכאן הפנו המבקשים לדין החל על בקשה מעין זו.
4. המבקשים מציינים כי ביסודו של דבר, בקשה זו היא בקשה לגילוי מסמכים המצויים בידי צד שלישי, שאינו צד להליך, וכך יש לבחון אותה, עוד בטרם התייחסות לפסיקה שדנה בחיובה של חברת "פייסבוק" או חברות תוכן דומות, למסור מידע אודות משתמשים.
לאחר זאת, טוענים המבקשים שאין בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין רע"א 4447/07 רמי מור נ' ברק אי.טי.סי [1995] החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע"מ, פ"ד סג(3), 664 (2010) (להלן – הלכת רמי מור), כדי לשלול את זכאותם של המבקשים לסעד המבוקש בבקשה זו, וכי בכל מקרה יש להבחין בין המקרה כאן למקרה שנדון בהלכת רמי מור, לנוכח תחום התפרסותה.
אתייחס בהמשך להלכת רמי מור ולקביעותיה, אך יצוין שהמבקשים הפנו למספר החלטות שיפוטיות שבמסגרתן ניתנו צווים נגד צדדים שלישיים שמטרתם הייתה חשיפת פרטי גולשים, כשבתי המשפט נימקו את החלטותיהם בכך שהלכת רמי מור אינה חלה על אותם מקרים.
5. כך מפנים המבקשים להחלטת בית משפט השלום בפ"ת (כבוד השופטת ר' שרון) תא"מ 14089-08-09 פאי נ' שלומי פנחס (פורסם בנבו, 26.5.11), להחלטת בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט י' פרידמן) בת"א 22956-09-13 שמעון לנקרי נ' יוסף חדד (פורסם בנבו, 10.8.16; ור' גם החלטתו המשלימה מיום 5.9.16 כפי שפורסמה באתר המשפטי נבו) ולהחלטת בית המשפט המחוזי בת"א (כבוד השופט מגן אלטוביה) בת"א (מחוזי-ת"א) 39265-04-16 רון דראל נ' רפי קרימן (פורסם בנבו, 15.2.18).
המבקשים טענו כי בשל חוסר אחידות בפסיקה, התפתחה פרקטיקה "עוקפת הלכת רמי מור", במסגרתה מוגשות תביעות במישרין נגד חברת פייסבוק לקבל סעד יחידי לחשיפת BSI, ופייסבוק אינה מתנגדת למתן הצו.
המבקשים סבורים כי מדובר בפרקטיקה מכבידה ומסרבלת הסותרת את הוראות ומגמת תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, וכי לא נכון לעודד ואף לאלץ תובעים ללכת בדרך זו, בפרט כאשר הבקשה כאן אינה סותרת את הלכת רמי מור.
המבקשים הפנו לביקורת שנמתחה בפסיקה על הלכת רמי מור, ועל חוסר ההתאמה שלה כביכול למציאות המשתנה ועל כך שאינה רלוונטית למקרים דוגמת התביעה כאן, ובסעיף 24 לבקשה כתבו: "וברור שהגיעה העת שבית המשפט העליון יערוך את האבחנה הנדרשת בצורה ברורה. דומה שהעת קרובה מאוד; יש רק צורך במקרה מתאים, דוגמת העניין שבנדון, שתינתן בו החלטה לא נכונה ובעל-הדין הנפגע מהשגיאה לא יסכים להשלים עמה" (ההדגשה במקור, הח"מ).
6. מכאן הפנו המבקשים למספר החלטות שיפוטיות המבטאות לטעמם את המגמה הרצויה לחיוב המשיבות 2-4 לחשוף את הפרטים המבוקשים כאן, לרבות החלטות שיפוטיות בתיקים בהם נתבעה חברת פייסבוק למסור נתוני BSI, והיא הסכימה לכך בכתבי ההגנה שהוגשו בתיקים אלו, או במקרים אחרים בהם ניתנו צווים דומים, מבלי שהתקבלה עמדתה של חברת פייסבוק.