153. כך, גם מניתוח נתוני רכיב הכלוריד במאגרים מעלה כי במהלך השנים 2015-2006 לא חל כל שינוי מהותי במדדי רכיב זה, אשר נמצא מאז ומתמיד על הגבול שבין הערך הממוצע הקבוע בתקנות הקולחין לבין הסף המקסימלי המותר לקליטה לצורך השקיה על פי נוהל ערכי הסף [תיק מוצגים 3505]. כפי שניתן להיווכח, בתקופה הרלוונטית לתובענה [החל מקיץ 2012 ועד חורף 2013] אף נמדדו ערכים מיטיבים ביחס לערכים ההיסטוריים וחלה מגמת ירידה ברמות הכלוריד. כמובהר לעיל כשמדובר במט"ש איילון, החובות הללו שבתקנות בהתייחס לריכוז המלחים תקפות רק מינואר 2013. ותחילתן של תקנות ענבר, בכל הנוגע למדדים של מוליכות חשמלית, תהא החל מיום 2/3/11.
154. מניתוח נתוני רכיב המוליכות החשמלית במאגרים [המהווה כאמור שיקוף של רמות המלחים ובעיקר הכלוריד והנתרן במים] עולה כי במהלך השנים 2015-2006 לא חל כל שינוי מהותי במדדי רכיב זה, אשר נמצא מאז ומתמיד על הגבול שבין הערך הממוצע הקבוע בתקנות הקולחין לבין הסף המקסימלי המותר לקליטה לצורך השקיה על פי נוהל ערכי הסף [תיק מוצגים 3505]. כפי שניתן להיווכח, בתקופה הרלוונטית לתובענה [החל מקיץ 2012 ועד חורף 2013] אף נמדדו ערכים מיטיבים ביחס לערכים ההיסטוריים וחלה מגמת ירידה ברמות המוליכות החשמלית.
155. ניתוח נתוני רכיב האלומיניום במאגרים [תיק מוצגים 3507] מעלה כי במהלך השנים 2015-2006 לא חל כל שינוי מהותי במדדי רכיב זה, אשר נמצא מאז ומתמיד הרבה מתחת לסף המירבי הקבוע במסגרת תקנות הקולחין. לעניין זה יצוין כי ערכי האלומיניום שנמדדו בתקופה הרלוונטית נעים סביב ה-40-30 מג"ל כאשר הערך הממוצע החודשי הקבוע בתקנות הקולחין עומד על 5,000 מג"ל והערך המירבי בתקנות הקולחין עומד על 12,500 מג"ל. ללמדך עד כמה
--- סוף עמוד 36 ---
זניחה הייתה רמת האלומיניום במי ההשקיה שסופקו לתובעים [ראו: התוספת הראשונה לתקנות הקולחין].
156. כאן המקום להתייחס לטיעון העולה מסעיף 27 לסיכומי התובעים, לפיו בבדיקת מעבדה שהוזמנה על ידי איגוד ערים איילון בתאריך 18/4/13 (עמוד 431 לתיק המוצגים) נמצאו ערכי כלורידים של 985 מ"ג/ליטר. חריגה של כמעט פי 5 מהערך המקסימאלי המותר בתקנות ענבר.
157. לעניין טענה זו, יש להדגיש כי מדובר בממצא בלתי רלוונטי המאוחר למועד קרות הנזק הנטען. שכן, על פי סעיפים 20-15 לכתב התביעה המתוקן בקיץ 2012 החלה מבואות ירושלים לשים לב כי במטעי השקדים החלה תמותה לא מוסברת של עצים רבים. בתחילת עונת 2013 התברר כי התופעה מחמירה. חלק גדול מהעצים לא התעוררו כלל מתרדמת החורף ולמעשה מתו בזמן זה, וחלק מן העצים מתו זמן קצר לאחר שהתעוררו. בחלק מהחלקות הגיעה התמותה ליותר מ-50% מהעצים. על פי הנטען בכתב התביעה המתוקן, על מנת להקטין את הנזקים עקרה מבואות ירושלים בחודש ספטמבר 2013 את מרבית מטע אב"ת וסה"כ 424 דונם, וזאת לאחר התייעצות עם מיטב המומחים. במטעי השקדים האחרים בשטח של כ- 706 דונם חלה תמותה של כ- 25% מהעצים.