158. הנה כי כן, גם על פי כתב התביעה כבר בקיץ 2012 מטעי התובעים כבר מתו כך שהבדיקה שנעשתה במט"ש אילון ביום 18.4.2013 איננה רלוונטית.
159. לא זו אף זו, כפי שהובהר לעיל, איכות מי הקולחין בנקודת זמן מסוימת בצינור היציאה ממט"ש איילון, אין בה כדי ללמד על איכות מי הקולחין אשר סופקו בפועל לחקלאים מהמאגרים. שכן, מי הקולחין היוצאים ממט"ש איילון לאחר השלמת תהליך הטיהור, נמהלים במימיהם של מאגרי מים רחבי ידיים: מאגר נשר, מאגר תעוז ומאגר מסילת ציון. כפי שהוסבר בעדותו של נציג רשות המים ד"ר הראל גל:
"אם זה מאגר שמקבל ממקור אחד אז הוא למעשה ממצע את האיכות שמגיעה מהמט"ש, כי המט"ש מזרים לו כל הזמן, הוא בנפח גדול, אם יש קצת עליות או ירידות הוא בעצם ממצע את הריכוזים" [עמ' 1270 ש' 27-25; עמ' 1271 ש' 1].
160. ראו גם עדותו של נציג מקורות מר פיני ליטמן אשר אישר כי המאגרים משמשים כמעין "באפר"[1] שממצע את ערכי הקולחין היוצאים מהמט"ש [עמ'
--- סוף עמוד 37 ---
862, ש' 10]. ראו גם עדותו של מומחה התובעים, פרופ' שוסיוב, שאישר כי תחלופת מי המאגרים הינה תהליך ממושך [עמ' 760, ש' 14-12]. ראו גם עדותו של מומחה האיגוד פרופ' אורי מינגלגרין והסברו המפורט לעניין זה:
"...הקולחין מועברים לנשר, לבריכת נשר, למאגר נשר, מאגר נשר הוא באפר עצום, כלומר הרבה יותר מעניין מה יש ביציאה של מאגר נשר או אולי אפילו יותר בכניסה של תעוז מאשר מה שיש ביציאה מהמט"ש, כלומר... כל הזמן, נגיד יש איזה פיק ענקי שלא ראיתי אותו אבל אני אומר נגיד יש פיק ענקי באיזה פרמטר בכניסה לנשר, כלומר ביציאה מהמט"ש אבל הוא בטל בשישים כשהוא נכנס למאגר..." [עמ' 884, ש' 16-10].
161. על אף החריגה הזמנית ברכיב הכלוריד שנמדדה בנקודת היציאה מהמט"ש ביום 18.4.2013 [985 מג"ל] 11 ימים בלבד לאחר מכן ביום 29.4.2013 – נמדד במאגר "נשר" ערך כלוריד ברמה של 254 מג"ל בלבד [תיק מוצגים 352] ובמאגר "תעוז" ערך כלוריד ברמה של 228 מג"ל בלבד [תיק מוצגים 179] – ערכים נמוכים אשר אינם חורגים מהתחום הקבוע בתקנות הקולחין – מכאן ניתן ללמוד על מידת חוסר ההלימה שבין תוצאות בדיקות ספורדיות שנמדדו בנקודת זמן מסוימת בצינור היציאה מהמט"ש, לנתוני הקולחין האמיתיים אשר סופקו לתובעים ממאגרי המים, המשמשים על פי עדות המומחים כחיץ הממצע את נתוני הקולחין של מט"ש איילון.