34. מטעם מדינת ישראל: מדריך השקדים אהוד חנוך ("חנוך"), יועץ הקרקע רמי זיידנברג ("זיידנברג"), ד"ר הראל גל ("ד"ר גל"); ד"ר אפרת הדס, נטע פינשטיין;
35. מטעם איגוד הערים: פרופ' אורי מינגלגרין ("מינגלגרין"), ד"ר רמי בלנק ("ד"ר בלנק") הגב' אילנה רובין ("רובין");
36. מטעם אגודת המשתמשים: אסף שוהם ("שוהם").
37. כמו כן, העיד שמאי ביהמ"ש האגרונום עמיר עזר לעניין הנזק ("עזר").
ו. טענת מקורות שהנזק הנטען אינו של האגודה התובעת אלא של חברת ניר עבודות חקלאיות (להלן: "ניר") ולכן יש לדחות את התביעה.
38. הטענה היא, שמהות התביעה היא הטענה שנגרם לתובעת נזק בגין אבדן פדיון יבול כתוצאה מעקירת מטעי שקד. מקורות טענה שזכויות התביעה הנטענות לא היו ואינן של התובעת, שלא סבלה מנזק כלשהו. שכן, בשנת 2011 התקשרה האגודה עם חברת ניר ותמורת פרי המטע התחייבה החברה לעבד את המטע ולשלם לאגודה סכום קבוע עבור כל דונם מטע. הסכם ההתקשרות לא הוצג לבית המשפט אך בטיוטה של הביאורים לדוחות הכספיים של האגודה ליום 31/12/2010, נכתב כאמור על ההתקשרות שבין האגודה לחברת ניר [ראו תיק מוצגים 1162]. המשמעות היא שאם המדובר על תשלום של סכום קבוע שאינו נגזר מהיבול או תמורתו, כי אז האגודה לא הפסידה דבר ואין לה נזק כלל. דהיינו, מקורות טענה מספר טענות מצטברות:
39. שהאגודה מקבלת סכום קבוע מניר עבור דונם מטע בהמשך להסכם "ארוך טווח" שנחתם ביניהן ושהאגודה מסתירה;
40. האגודה לא הראתה שהסכום הקבוע שהיא מקבלת מניר הופחת כתוצאה מאירוע הנזק הנטען, וממילא האגודה לא תבעה ראש נזק זה בתביעה, אלא ביססה את התביעה על נזקי ניר (אבדן יבול בגין עקירת מטע);
41. האגודה טענה פוזיטיבית כי יש לה ייפוי כוח מניר לתבוע את הנזקים "בשם" ניר, אך הסתירה את ייפוי הכוח הנטען;
42. ניר חתמה על הסכם שכ"ט עם משרד בלטר המייצג את התובעת 1 ביחס לנזק שייפסק עבורה;
43. ניר ועובדיה עבדו וטיפלו במטע, בשיווק השקדים והיו מעורבים בבירור סיבת הנזק; ניר גם היתה מעורבת בהערכת הנזק וספקה לאגודה תעודות שקילה, חשבוניות מס (לקמעונאיים) וטבלאות פנימיות שהוצגו למומחה כטבלאות של
--- סוף עמוד 7 ---
האגודה, ולמרות כל זאת - ניר אינה בעלת דין, והאגודה לא מצאה לנכון להעיד אף לא נציג אחד של ניר. בסיכומי התגובה של התובעת נטען בין היתר כי בניגוד לנטען, כאילו מדובר בנזק של "אובדן פדיון יבול", הנזק הנטען הוא בגין עקירה ומות העצים (ראו סעיף 4 לכתב התביעה המתוקן). אובדן היבול הנו האמצעי שנבחר ע"י השמאי עזר לצורך אומדן הנזק בגין עקירת העצים. גם שמאי מקורות, שקיבל את כל הדו"חות הכספיים והחשבוניות של ניר, התייחס לנזק כ"נזק כלכלי בגין עקירת המטע".