241. מר אהוד חנוך – מדריך השקדים הארצי – מציין במכתבו מ – 27.9.12 שמצא הצטברות מלחים על פני הקרקע, מה שמעיד על ממשקי השקיה ושטיפת קרקע בלתי זהירים. במכתב מ – 18.11.09 מציין מר חנוך סמני המלחה על ענפים ועלים. שוב עדות לממשקי השקיה ושטיפה לקויים. כבר ב – 12.6.08 כתב מר חנוך על תמותת עצי שקד צעירים במבוא חורון והעלה חשש למחלה. ב – 3.9.13 בסיכום ביקור במטעי אגודת הפלחה ממליץ מר חנוך על ביצוע בדיקות קרקע בכדי להחליט על הצורך בשטיפתה, תוך ציון "מאד חשוב" על המלצה זו. מהאמור לעיל משתמע כי מר חנוך, מדריך השקדים הארצי, משייך את תמותת העצים למליחות הקרקע (שזוהתה עוד לפני נטיעת המטע וראה סעיף 17 להלן), תוך חשש אפשרי למחלה ואינו רואה במי ההשקיה גורם לנזק לעצים (וראה המסמכים בנספח 3).
242. פקחי קנ"ט (קרן נזקי טבע) חיברו דו"חות על ביקורם באתר והעלו אפשרות של מחלת צמחים כגורם לתמותה. לא מצאתי בחומר הרב לנושא תמותת העצים התייחסות לאפשרות זו. לא ברור לפיכך אם נעשו בדיקות לנוכחות פתוגנים (גורמי מחלות) בעצים הפגועים או אם הוגשו תוצאות בדיקות אלו לקנ"ט. במכתב של אגודת הפלחה לקנ"ט מ – 18.3.13 דווח על נזקי יבול לשקדים "מסיבה לא ידועה" בתעוז, אבן ספיר, מסילת ציון, אשתאול ונוחם. אין במכתב זה כל התייחסות לנזק כתוצאה ממי ההשקיה (ראה נספח 4).
243. בפרוטוקול וועדת השיפוט לתכניות שימור קרקע מ – 27.7.05 (ראה נספח 5) שבו נדונה אפשרות הכשרת הקרקע לשם נטיעת המטעים מצוין כי "הקרקע בעייתית מבחינת כמויות משמעותיות של נתרן וגיר". הוועדה דרשה מיפוי קרקע
--- סוף עמוד 60 ---
לשם אישור הנטיעה. עובדה זו מדגישה שגם לפני שהחלה ההשקיה בקולחים הייתה הקרקע בעייתית בכל הנוגע לתכונותיה הכימיות והפיזיקליות, בעייתיות שהתובעים מייחסים למי ההשקיה. ההחלטה לגדל שקדים או גידולים אחרים הרגישים למליחות על קרקע זו הייתה שגויה מעיקרה.
244. לעניין זה תופנה תשומת הלב לדברי מדריך השקדים הארצי, מר אהוד חנוך, מ – 22.4.13 (ראה נספח 3) – דברים המדברים בעד עצמם: לפני נטיעת המטע נעשה באזור הנטיעה סקר קרקע מקיף ותוצאותיו הוגשו לבדיקה וחוות דעת שלי ושל מדריכים אחרים הקשורים לענף השקד ולאגף שימור הקרקע במשרד החקלאות. בסקר הקרקע נמצא שבכמה מקומות יש ריכוזי נתרן וערכי SAR גבוהים מאוד ערכים אלו נמצאו בכל שכבות הקרקע באזורים אלו. קרקע נתרנית כזו עלולה לגרום לאטימות מוחלטת של השכבות העליונות, להיקוות מים בנפח הקרקע בו נמצאים השורשים, לגרום לריקבונם ולתמותת עצים. כל המידע הזה הובא לידיעת הגורמים המחליטים באגודת הפלחה לפני הנטיעה והומלץ לא לטעות במקומות המועדים. למרות זאת הוחלט לטעות בכל אופן ולפתור חלקית את בעיית הנתרן ע"י נטיעה על גדודיות וניקוז יעיל של כל שטח המטע. בשנים הראשונות לחיי המטע לא מורגשת הבעיה בגלל נפח מוגבל ומצומצם של השורשים. אך כאשר העץ בוגר ומערכת השורשים תופסת נפח גדול, אירועי גשם מרובים גורמים להיקוות מים בשכבות הקרקע העליונות, לאיטום הקרקע ותמותת עצים. המטע נטוע על כנה 677 וכנה זו רגישה מאוד לעודפי מים ואטימות הקרקע. בשנתיים האחרונות 2012-13 היו שני חורפים עתירי גשם מעל 600 מ"מ שירדו בעיקר בחודשים ינואר-פברואר. זה בדיוק העונה והתקופה בה מתעוררים העצים ופעילות השורשים נמצאת בשיאה. כמויות מים רבות בתקופה זו וניקוז לקוי גרמו באזורים המועדים לעודפי מים, לאטימות מוחלטת של הקרקע.