סיכום מסקנותיו של פרופ' מינגלגרין :
245. חוות דעתו מבוססת על ידע מקצועי, בחינת המסמכים הנוגעים לעניין עקירת המטעים, סיור באתר ודעת מומחים המכירים היטב את איכויות הקרקע נשוא התובענה כמו למשל הגב' בן הגיא- מנהלת מעבדת שרות השדה בצמח או את נושא גידול השקדים כמו למשל אהוד חנוך – מדריך שקדים ארצי.
246. החטא הקדמון של המגדלים הוא בנטיעת המטע בקרקע שאינה מתאימה לגידולים רגישים למליחות לחסר אוורור. משנפלה ההחלטה לטעת עצי פרי, לא נבחרו הזנים המתאימים או הכנות המתאימות ולא ננקטו ממשקי ההשקיה ושטיפת הקרקע הנדרשים.
--- סוף עמוד 61 ---
247. איכות הקולחים ששימשו להשקיה לא הייתה המיטבית, אולם לא היה באיכות זו בכדי לגרום לנזק שנגרם לעצים. ובהתאם, אותם מי השקיה לא גרמו לתמותת עצים במטעי שקדים אחרים שנטעו בסמוך למטע שנעקר (אולם לא בהכרח על קרקע מאותה איכות).
248. חוות דעתו של פרופ' מינגלגרין לא נסתרה בחקירה נגדית. גם במקרה זה אנו עדים לציטוט חסר מהפרוטוקול באופן שיש בו ניסיון להטעות את בית המשפט. כך למשל מצטטים התובעים בסיכומיהם: סעיף 118 . כך העיד פרופ' מינגלגרין:
"ש: עכשיו השאלה שלי ואני חושב שענית על זה קודם אבל אני רוצה רק להבהיר, זה נכון שאם מספקים מים ברמת נתרן גבוהה זה גורם לאטימות של הקרקע, מה שהוא כותב פה זה נכון?
ת: כן. מה שכתוב פה זה נכון" (ע' 913, 25/5/20).
ופה נגמר הציטוט אבל פרופ' מינגלגרין ממשיך בעדותו ומוסיף :
עו"ד בר אליעזר: אין לי עוד שאלות, אדוני.
ת: אבל רק הייתי, אני יכול להשלים את התשובה? מה שכתוב פה זה נכון אבל אין כאן שום אינדיקציה שמראה שהמוות הפתאומי של צמחים ש-6 שנים גדלו בצורה נהדרת ופתאום מתו עצים, פתאום מתו במשך שנתיים, זה פשוט לא מתאים.
ש: אתה יודע גם הסוס שהורידו לו לאט-לאט ערכים בסוף הוא מת, זה אתמול נתן פה המומחה.
ת: זה בדיוק! תודה שאמרת כי זה בדיוק, אם היו לאט-לאט מתים עוד הייתי מקבל אבל הם לא לאט-לאט מתו, שנה קודם היבול היה מקסימלי וראה זה פלא פתאום הם מתו, לעומת זה גשמי ברכה שגרמו לחוסר אוורור זה בדיוק מתאים.
ש: ושנה שלפני זה לא היו אותם גשמים?
ת: מה?
ש: שנה לפני זה לא היו אותם גשמים?
ת: לא, לא היו אותם גשמים,
ש: אוקיי.
ת: היו פחות גשמים.
ש: אתה בדקת את רמת המשקעים בשנה לפני זה?
ת: לא, אבל היו,
--- סוף עמוד 62 ---
[מדברים יחד- לא ניתן לתמלול]