339. לגבי האפרסמון, בהתאם לנתונים של האגרונום אמיר עזר, שנתן חוות דעת מטעם בית משפט, 30 דונם נטועים במטע המערבי ומושקים במי קולחין ו – 20 דונם נטועים במטע המזרחי ומושקים במים שפירים. שני המטעים מכוסים ברשת צל. ב – 2014 נעקרו רק 3 דונם אפרסמון במטע המערבי. את הסקר ודיגום הקרקע ביצע ד"ר אבידן בשני המטעים (מערבי ומזרחי).
340. לגבי האגס ולפי הנתונים שהוצגו בחוות דעת של האגרונום אמיר עזר, 15 דונם ניטעו ב – 2004 ונעקרו בשנת 2012. במקומם ניטע קליף מהזן "אור". בנוסף, נטען כי 9 דונם נוספים של אגס נעקרו, לפי חוות דעת השמאי עזר הגידול לא
--- סוף עמוד 94 ---
נעקר כליל אלא שבשנת 2012 ניטעו בו עצי תפוז בין עצי האגס, כאשר מדובר במטע מעורב (אגס ותפוז).
ביצוע סקר ודיגום קרקע במטעי אפרסמון מערבי
341. הביקור של המומחה אבידן נערך בעונת ההשקיה (סוף אוגוסט) במטע אפרסמון של החקלאים אנטמן וגולדברג. המטע מכוסה ברשת צל ומושקה במי קולחין. במטע נחפרו 6 בורות בעזרת מחפרון במקומות שמייצגים את המטע (בגודל 2X2 מטר ובעומק מטר). מבורות אלה, תיאר ד"ר אבידן את חתך הקרקע מבחינת סוג ומבנה הקרקע ומצב השורשים של השכבות השונות עד מטר עומק.
342. בנוסף, דגם ד"ר אבידן 18 מדגמי קרקע משלושה עומקים (30, 60 ו – 90 ס"מ) לצורך בדיקות כימיות ופיזיקאליות במעבדת קרקע בחדרה. תוצאות הסקר ובדיקות מדגמי קרקע צורפו לחוות דעתו.
343. לפי בדיקת החתך של הקרקע שביצע ד"ר אבידן, ניתן להצביע שהקרקע בשטח האפרסמון המערבי אינה אחידה. בחלקה היא חרסיתית ודחוסה, אך בהרבה מקומות היא גם חרסיתית אבל קלה יותר ואינה דחוסה מהסיבה שהיא מכילה לאורך כל חתך הקרקע שלו שיעור ניכר של חול ובעיקר חומר אורגני שמקורו מהשקיה במי קולחין. ניתן לראות את ההשפעה החיובית של החומר האורגני על הקרקע. אכן, הקרקע חומה, פחות דחוסה ומתפוררת ביד ומאווררת היטב.
344. אבידן לא ראה עודף מים בשכבות השונות של הקרקע למרות שהמטע נמצא בעונת ההשקיה ואחוז רוויה שלה יחסית גבוה. ניתן לראות גם שבקרקע חרסיתית קלה קיימת התפתחות יפה של שורשים, אך במקומות בהם הקרקע חרסיתית כבדה ודחוסה ההשתרשרות לקויה ואינה מעמיקה. הסיבה לכך שהקרקע אינה מאווררת היטב בגלל הדחיסות שלה.
345. מצב המטע ברובו, למעט אותם מקומות בעלי קרקע חרסיתית כבדה, נראה טוב עם צימוח יפה מאוד של העצים שהם אחידים מבחינת התפתחות ללא מחסור ביסודות ההזנה: תוצאות בדיקות מדגמי הקרקע מאשרות גם שהקרקע במטע המערבי אינה אחידה. בחלקה היא מוגדרת כחרסיתית, חרסיתית-סילטית ובכמה מקומות חרסיתית-חולית. אכן, היא מכילה ברוב השטח מעל 45% חרסית אך שיעור החול והסילט משתנים. החול נע בין 25% עד 50% והסילט ברוב המקרים בין 8 ל -20%. לכן, התפתחות הצמחים שונה לפי סוג הקרקע. ברוב השטח, הקרקע מתאימה לגידול אפרסמון והמומחה לא ראה עקירת עצים בהיקף גדול כפי שמתאר מר עתריה.