356. השקיה במי קולחין לא גרמה לנזק למטע אפרסמון, וכי במקומות בהם הקרקע הייתה חרסיתית דחוסה, התפתחות העצים הייתה לקויה והחקלאים נאלצו לעקור את העצים.
357. בסיכום: לאור תוצאות הבדיקות של מי קולחין ממאגר נשר, מים אלה טובים להשקיית מטעי אפרסמון ואגסים וגם להדרים ואין סכנה להשתמש בהם להשקיה.
מסקנות לגבי מצב מטע האפרסמון:
358. באזורים בהם הקרקע חרסיתית או חרסיתית חולית מנוקזת היטב, רוב שטח מטע אפרסמון נראה במצב משביע רצון עם התפתחות יפה של עצים ללא מחסור של יסודות ההזנה או צריבות עלווה כתוצאה ממליחות גבוהה של הקרקע או של מי קולחין. ההשתרשות של הצמחים יפה לאורך כל החתך של הקרקע. באזורים אלה הקרקע מתאימה לגידול אפרסמון וללא בעיות של מליחות או ריכוז גבוה של גיר כפי שמראות תוצאות בדיקות קרקע.
359. מר עתריה שהיה נוכח עם ד"ר אבידן בעת הביקור במטע האפרסמון ראה גם הוא את ההתפתחות היפה של עצי האפרסמון ברוב השטח בלי פגיעה בהם כתוצאה מהשקיה ממי קולחין. גם החקלאי מר אנטמן שהיה נוכח בעת שד"ר אבידן דגם את הקרקע במטע שלו, התפאר בהתפתחות היפה של העצים וזאת – כפי שהוא ציין – בזכות הטיפולים שהוא מקנה למטע שלו. ד"ר אבידן שיבח אותו על המצב המצוין של המטע שלו שמושקה במי קולחין ללא נזקים. איכות המים שבה מושקה המטע היום אינה שונה מהותית מהשנים הקודמות, ומכאן השאלה – היכן הנזק שנגרם למטע אפרסמון כתוצאה מהשקיה במי קולחין מאיכות ירודה?
360. לעומת זאת, באזורים מסוימים ומצומצמים של המטע בהם הקרקע חרסיתית דחוסה, מצב העצים אינו משביע רצון והתפתחותם לקויה. לפי דעתו של ד"ר אבידן זאת הסיבה לעקירת מספר דונמים של אפסמון – סוג הקרקע שאינו מתאים לגידול. בבדיקת חתך הקרקע שביצע באזור זה, ההשתרשות הייתה חלשה וכידוע גידול האפרסמון הינו בעל כושר השתרשות נמוך במיוחד בקרקעות חרסיתיות דחוסות.
--- סוף עמוד 98 ---
361. במטע המזרחי שמושקה במים שפירים גם נלקחו מדגמים. בקשר למטע זה, לא ראה ד"ר אבידן תרומה חיובית יותר של השקיה במים שפירים על התפתחות הצמחים ואחידות העצים בהשוואה למטע המערבי שמושקה במי קולחין כפי שטוען השמאי עתריה. גם במטע המזרחי, סוג הקרקע בכמה מקומות בשטח אינו מתאים לגידול האפרסמון. בניגוד לעמדת השמאי מטעם בית המשפט, מההתרשמות של ד"ר אבידן, התפתחות מטע אפרסמון המזרחי שמושקה במים שפירים אינה טובה יותר מזו של השטח המערבי שמושקה במי קולחין. בכל מקרה, התובעים לא הציגו נתוני יבולים מהחלקות השונות שיאפשרו לבצע השוואה רצינית ביניהן, והשוואה מתבססת על התרשמות כללית וכמה תמונות (שצילם שמאי התובעים) (דבר שנראה כי הביא את האגרונום עזר להעריך את הנזק הנטען לפי הדוחות הכספיים ולא לפי נתוני שקילה).