בכל מקרה, גם שמאי בית המשפט לא מייחס את ההבדל בין המטעים לפגם שנפל באספקת מי הקולחין, אלא מציין כי "ההבדל נובע מסוג מי ההשקיה, גם במצב של אספקת מי קולחין תקינים" (עמ' 25 לחוות דעתו).
362. תוצאות בדיקות מי קולחין ממאגר נשר שנמסרו למומחה מחברת מקורות מראות שהמים אינם הגורם לנזק הנטען. הוכחה לכך היא שרוב המטעים שמושקים במי קולחין ממקורות אלה לא ניזוקו ואינם מתנוונים כפי שטוענים מר עתריה ופרופ' שוסיוב.
363. מעבר לכך, טענת מר עתריה שהמטע היה "כלורוטי" כתוצאה ממליחות גבוהה ואלומיניום, אינה נכונה. מליחות גבוהה מתבטאת בדרך כלל בצריבות עלווה וכלורוזת הצמחים נובעת בעיקר מחוסר דישון, כגון העדר חנקן, ומעודף מים בקרקע.
364. בבדיקת חתך הקרקע באזורים בעלי ניקוז תקין, ראה ד"ר אבידן את התרומה החיובית של השקיה במי קולחין במטע אפרסמון, לא רק על "התפוררות" החרסית שמגבירה את ניקוז הקרקע בעזרת חומר אורגני שהם מכילים, אלא גם על התפתחות העצים והשורשים. כידוע, למי קולחין יש ערך דישוני רב. הם מכילים יסודות ההזנה כגון חנקן, זרחן, אשלגן ויסודות אחרים והשימוש בהם חוסך כסף רב למגדלים ברכישת דשנים.
365. המומחה אינו יכול להתעלם מהטיפול המקצועי של המטע על ידי מר שמעון אנטמן, בעל המשק שנחשב לבעל ניסיון רב בתחום, אך כאשר הקרקע אינה מתאימה לגידול אפרסמון בכמה אזורים במטע, גם לניסיון של מר אנטמן אין מה לתרום, ויש לעקור את העצים שאינם מניבים יבול מסחרי, כפי שלהבנתו של המומחה נעשה.
366. ד"ר אבידן קובע שלא יכולה להיות פגיעה, ובטח שלא עד כדי התנוונות של עצי אפרסמון כתוצאה מאיכות מי הקולחין כפי שטוען מר עתריה ופרופ' שוסיוב.
--- סוף עמוד 99 ---
אין סיבה שהמטע לא יתפתח כראוי וייתן יבול מתקבל על הדעת. התנוונות עצי אפרסמון או חוסר התפתחותם במספר מקומות בשטח או ירידה ביבול המטע, כפי שמדווח האגרונום עזר, נבעה מסוג הקרקע ואינה נובעת מהשקיה במי קולחין.
367. סיבה אחרת, חוץ מסוג הקרקע שיכולה להביא את החקלאים לעקירת חלק מגידול האפרסמון, הינה כלכלית. ד"ר אבידן מצטט את ד"ר לאו וילנר מדריך ארצי של משרד החקלאות באפרסמון (עלון הנוטע ממרס 2017):
"צמצום הרווחיות של ענף האפרסמון בשנתיים האחרונות הוביל לעקירת חלקות שהציגו תוצאות יבול נמוכות ומכאן למחסור בפרי בטווח הרחוק יותר".
368. גם השמאי מטעם בית משפט מר עמיר עזר ציין בחוות דעתו בנושא מטע אפרסמון במשק אנטמן וגולדברג "שסיבת העקירה הייתה מחסור ביבול".