פרדס אגס והדרים בשטח המערבי שמושקה במי קולחין
369. כמו באפרסמון, בדק ד"ר אבידן את חתך הקרקע ודגם משלוש שכבות עד מטר בבורות שנחפרו במקומות שונים המייצגים את המטע. לפי בדיקת חתך הקרקע, ניתן לראות שהקרקע אינה אחידה. בחלק מהפרדס, היא חרסיתית אך בחלק אחר היא קלה יותר. הקרקע סיין – חרסיתית או סיין חרסיתית חולית. תוצאות בדיקות קרקע מאשרות ששיעור החרסית נע מ-32 עד 52%, החול נע בין 22 ל-40% והסילט בין 13 ל-40%.
370. מבחינה כימית, אין בעיות של מליחות בקרקע. לפי בדיקות במעבדה, המוליכות החשמלית, רמות הכלוריד והנתרן נמוכות (ה-EC נע בין 0.33 ל-1 ds/m), הכלוריד נע בין 0.56 ל- 0.7 מא"ק/ ליטר והנתרן בין 0.52 ל-0.4 מא"ק/ל'. גם ה-SAR (יחס ספיחת הנתרן לחרסית הקרקע) שחוזה את הניתרון בקרקע נמוך. הוא נע בין 0.42 ל-1.2.
371. מי קולחין הם באיכות טובה להשקיה והקרקע מתאימה לגידול האגס וגם להדרים. לכן אין הצדקה מיוחדת מבחינת סוג הקרקע או השקיה במי קולחין לעקירת עצי האגס ולהחלפתם בהדרים. רק במקומות מסוימים לא מומלץ לטעת עצי אגס או הדרים בגלל רמת הגיר הגבוהה שנעה בין 17 ל-34%.
372. לפי מצב הפרדס שמושקה במי קולחין, עצי הדר נראים מפותחים היטב ללא מחסור ביסודות הזנה או צריבות עלווה כתוצאה ממליחות גבוהה של הקרקע או של מי קולחין:
--- סוף עמוד 100 ---
373. לדעתו של ד"ר אבידן, החקלאים עקרו את מטע האגס והחליפו אותו בפרדס לא כתוצאה מאיכות ירודה של מי קולחין, כפי שטוענים פרופ' שוסיוב ומר עתריה, משום ששני הסוגים של המטעים דורשים מים להשקיה מטיב דומה להתפתחותם. הסיבה שהביאה את המגדלים לעקור את מטע האגס היא אחרת, ייתכן שתוצאה של חוסר רווחיות.
374. ראוי לציין עוד שלא הוצגה בפני המומחה אף חוות דעת ממדריכי משרד החקלאות שמצדיקה עקירת עצי האגס והחלפתם בעצי הדר.
אותם מגדלים שטוענים שמי קולחין הם שגרמו להתנוונות המטעים שלהם השקו שנים רבות וגם היום באותה איכות של מי קולחין.
דיון והכרעה בשאלת הסיבה לנזק למטע האפרסמון והאגס
375. התובעים 3-2 טענו בכתב התביעה כי החלו להבחין בשנים 2013-12 בנזקים לעצים, עד שנאלצו לעקור בקיץ 2013, את מטעי האגסים והאפרסמונים שלהם וכך נכתב בסעיף 20 לכתב התביעה המתוקן:
"לאור הנזקים שנגרמו נאלצו התובעים 2-3 לעקור בקיץ 2013 מהמטע המערבי. מטע אגסים מהזן 'אטרוסקה' בשטח כולל של 15 דונם, בעונה זו נאלצו התובעים 2-3 לעקור מהמטע המערבי, מטע נוסף של אגסים מזן זה, שזו לו עונת ההנבה השניה בלבד (נטיעת 2009) וכן מטע אפרסמון מהזן 'שינשו' שנטע אך בשנת 2006 ואמור היה להיות בשיא תקופת ההנבה."