105. להלן ייבחנו יישום מבחני הפסיקה של השפעה בלתי הוגנת בענייננו.
106. מבחן התלות והעצמאות – במבחן זה יש לבחון האם בתקופה בה ערך המנוח את הצוואה הוא היה עצמאי, הן מבחינה פיזית והן מבחינה קוגניטיבית.
107. טענת המתנגדת היא כי בעת עריכת הצוואה, המנוח היה חולה בסרטן מפושט והוא היה תלוי לחלוטין באישה, הן בהיבט בהנפשי והן בהיבט הפיזי בשל מצב נפשי ירוד לרבות מזון, הלבשה, רחצה, נטילת תרופות, הסעתו ממקום למקום וכו' בכל אלה נעזר רק באשתו לרבות בבניה. בנוסף טוענת המתנגדת כי כעולה מהמסמכים הרפואיים המנוח לא היה נייד והתקשה לבצע פעולות יומיום. גם בביצוע פעולות היומיום נעזר אך באישה. המתנגדת טוענת כי המנוח היה מודע לכך שהתלות שלו בתובעת אינה רק פיזית אלא מוחלטת.
108. בחינת המסמכים הרפואיים של המנוח מעלה כי המנוח לא היה תלוי פיזית ואבסולוטית באישה כטענת המתנגדת. מהמסמכים הרפואיים עולה כי בסמוך למועד עריכת הצוואה, המנוח היה פעיל ומתפקד כמתואר (נספח כ' לתצהיר המתנגדת, סיכום רפואי מיום 12.7.2017).עוד צויין מאותו מועד כי מצבו הכללי מצויין לגילו, הוא צלול ומבין, ואף היה בעל כושר החלטה. יתרה מכך צויין כי הוסבר למנוח אודות מצבו הרפואי, ולא רק לקרוביו.
109. הידרדרות במצבו הפיזי של המנוח כעולה מהמסמכים הרפואיים החלה ימים ספורים טרם פטירתו של המנוח. כן צויין במסמך רפואי מיום 14.8.2017, קרי יום טרם מותו של המנוח כי "הובהר לאשת המנוח כי מצבו ירוד ביותר". כלומר הידרדרות במצבו הפיזי של המנוח חלה אך בימים ספורים טרם פטירתו, כך גם בנוגע לתפקודו הפיזי וביצוע פעולות היומימיום כעולה ממסמך רפואי מיום 9.8.2017, כ- 6 ימים טרם מותו של המנוח.
110. כפי שנאמר לעיל בפרק של כשרות המנוח לצוות, טענות המתנגדת באשר למצבו הרפואי של המנוח בעת עריכת הצוואה לא הוכחו. הטענה כי המנוח לא היה עצמאי בעת עריכת הצוואה לא הוכחה, שכן המנוח סבל מבעיות רפואיות באופן טבעי לגילו, לרבות מחלת הסרטן והידרדרות שהחלה ימים ספורים טרם פטירתו. גם אם קיבל סיוע בשל כך – אין בכך כדי
--- סוף עמוד 23 ---
ללמד על תלות משמעותית כפי שנדרש להוכיח במסגרת מבחן זה. לא הוכחה רמת סיוע המעידה על העדר רצון חופשי. שכן כאמור המסמכים הרפואים של המנוח מעידים על מצב קוגנטיבי תקין תוך היותו בעל יכולת לקבל החלטות.
111. טענת המתנגדת בעניין זה הסתכמה בטענה כללית בלבד, אשר משקפת את עמדתה האישית והסובייקטיבית את מצבו של המנוח. טענתה לא התבססה על ראיות אשר קישרו בין מצבו הרפואי של המנוח לבין היותו לא עצמאי מבחינה פיזית או מבחינה קוגניטיבית, ולא הוכח קשר בין מצבו לחתימתו על הצוואה בהשפעת האישה.