128. יצויין כי אין כל ראיה לכך שהמנוח נותק מסביבתו על ידי האישה. חברתה של האישה, הגב' XXX טענה בסעיף 7 לתצהירה כי: " ... ביתם של XXX ז"ל ו-XXX היה בית פתוח, זכור לי שנכנסו ויצאו משם מבקרים: שכנים, ידידים שאת חלקם הכרתי ואת חלקם לא, וילדיה של XXX אליהם היה קשור מאוד. היה ברור שביתם פתוח לכל מי שמבקש לבקר את XXX ז"ל".
129. לאחר בחינת טענות הצדדים ומכלול הראיות שהובאו בפני – ההתרשמות היא כי גם בטענות אלו אין די להוכיח כי המנוח היה תלוי באופן כה משמעותי בתובעת. אף אם אקבל את טענת המתנגדת לכך שהמנוח היה תלוי באישה, לא ניתן להתעלם כי האישה הייתה הדמות המרכזית בחייו של המנוח משך עשור, היה על המתנגדת להוכיח כי תלותו של המנוח באישה מגיעה לכדי השפעה בלתי הוגנת, זאת לא הוכח.
130. המתנגדת לא צירפה ראיות המוכיחות כי המנוח היה תלוי באופן מוחלט באישה, ומכל מקום לא הוכח כי המנוח ניתק את קשריו עם סביבתו.
131. לאור האמור לעיל, אני דוחה את הטענות בכל הנוגע למבחן התלות והסיוע.
132. מבחן קשרי המצווה עם אחרים – בעניין זה יש לבחון האם המצווה היה מבודד ומנותק מסביבתו בתקופה הרלוונטית לעריכת הצוואה, למעט התובעת, כך שהתחזקה התלות של המנוח בתובעת.
133. המתנגדת מציינת שניתוק הקשר עם המנוח לא היה רק בינה לבין המנוח, אלא שהמנוח נותק ובודד מכל חבריו. לטענת המתנגדת, המנוח לא שלט בשום פן בחייו מחודש 6/2017. המתנגדת הוסיפה כי הורחקה ומודרה מהמנוח באופן שיטתי, ולא נותר למנוח אף אדם בחייו למעט האישה.
--- סוף עמוד 27 ---
134. שכנו של המנוח, מר XXX (בעלה של העדה לצוואה הגב' XXX), הוא שקישר בין המנוח לעו"ד דנאי, העיד לגבי הקשר של המנוח עם הנכדות:
"ת: במהלך השנים, נוהלו לא מספר, לא מספר שיחות קטן בנושא הנושא של הנכדים והנכדות, זה הלך וצבר תאוצה שלילית עם הזמן, כל פעם יותר ויותר, עד לאותו שלב שבו הוא אמר לי "XXX, עזוב, לא רוצה קשר, לא מעוניין בקשר, לא אצור קשר, אל חושב שצריך ליצור קשר, בגלל התנהגותן הלא נכונה כלפיי נקודה".
ראו: פרוט' מיום 18.6.2019, עמ' 123 שורות 8-12.
135. שותף לעבודה לשעבר של אם המתנגדת, עו"ד XXX שהכיר את המנוח באופן אישי העיד לגבי אופיו של המנוח וקשריו עם משפחתו:
"עו"ד סמוכה: עו"ד XXX, אתה הכרת את המנוח, אתה יכול לספר לנו מה ההתנהגות שלו, מה האופי שלו היה? כיצד הוא היה במסגרת החברתית, האישית?