179. האישה השיבה בחקירתה, כי השיק ששולם לעו"ד דנאי לעריכת הצוואה לא שולם מכספה:
"העדה, גב' XXX: לא, אבל זה לא מהצ'ק, הוא לא שילם לו מהצ'ק שלי. זה רק שעשינו את ההסדרים לבית המשפט אני שילמתי צ'ק". ראו: פרוטוקול מיום 14.7.2019, ע' 228 ש 20-21.
180. האישה השיבה שלא היא כתבה את השיק:
"עו"ד צ. סמוכה: והמנוח לא כתב את הצ'ק. אני רוצה להראות לך את כתב היד, אולי את תגידי לי של מי כתב היד הזה. זה של המנוח?
העדה, גב' XXX: זה לא הכתב שלי, זה לא הכתב שלי". ראו: פרוטוקול מיום 14.7.2017, ע' 239, שורות 17-19).
181. האישה אישרה בחקירה כי המנוח חתם על השיק:
"העדה, גב' XXX: זו החתימה של XXX.
עו"ד צ. סמוכה: ברור שזה צ'ק של XXX.
כב' הש' סנונית פורר: זו החתימה שלו?
העדה, גב' XXX: כן."
--- סוף עמוד 40 ---
ראו: פרוטוקול מיום 13.1.2020 ע' 289, שורות 19-22.
182. האישה אישרה כי השיק לא נככתב בכתב ידו של המנוח:
עו"ד צ. סמוכה: זה כתב של המנוח.
[...]
העדה, גב' XXX: אמרתי שזה לא שלו.
פרוטוקול מיום 13.1.2020 ע' 290, שורות 20-24.
183. עצם חתימתו של המנוח על השיק כשהוא משוך מחשבונו (ולא תשלום שכר טירחה באמצעות אחר), מהווה גם היא ראיה נוספת לרצונו העצמאי של המנוח בעריכת הצוואה.
184. ההתמקדות של המתנגדת בסוגיית השיק לא שיכנעני כי מדובר בראיה שמכריעה כי הייתה מעורבות של התובעת החורגת מגדר סיוע של בני משפחה ובהתאם לחוק.
185. אשר על כן אני דוחה את טענת המתנגדת לגבי מעורבות התובעת בעריכת צוואתו של המנוח.
טענות נוספות
186. המתנגדת טוענת כי מעלה תמיהות רצונה של התובעת להתחתן עם המנוח מספר ימים טרם פטירתו, בנוסף תמוה קיומו של רישום נישואין בעמק הירדן (ולא לפי מקום המגורים בתל אביב).
187. התובעת שבה וטענה כי בינה לבין המנוח התקיימה זוגיות טובה למעלה מעשור. לטענתה, המנוח הוא זה שרצה ויזם את הליך החתונה. לטענת התובעת אדם רשאי להחליט היכן ירשמו הנישואין, וההחלטה ברישום הנישואין בעמק הירדן הבטיחה קידום מהיר יותר של התהליך.
188. הגב' XXX, שכנה שהייתה גם עדה לצוואה, ונכחה בחתונה - השיבה בחקירה על התרשמותה מהמנוח במועד החתונה:
"העדה, גב' XXX: הוא היה שמח, היה לו טוב, אני ראיתי את זה,
עו"ד סמוכה: אני שואל למה.
ת: לא יודעת למה, אני לא רופא, אני לא פסיכולוג, לא יודעת למה בן אדם, טוב לו, למה בן אדם לא טוב לו,
ש: כן.
ת: אני באה לתת עדות, באמת, בתור,