[...] משכך, ממה ילמד בית המשפט 'וללא ספק', כי צוואה שכזו משקפת את רצונו החופשי והאמתי של המצווה? מהעדים. לא רק (ראיות חיצוניות) אך בעיקר."
--- סוף עמוד 6 ---
ראו: ש' שוחט, כב' הש' (בדימוס) מ' גולדברג ורו"ח עו"ד י' פלומין דיני ירושה ועיזבון (מהדורה שישית, תשס"ה-2005), עמ' 89.
26. כמו כן, בדנ"א 7818/00 אהרן נ' אהרוני מפרט כב' המשנה לנשיא א' מצא כי בית המשפט יכול לקיים צוואה אם מתקיימים בה רכיבי היסוד, אם מצא לאחר שמיעת עדי הצוואה ובחינת הראיות, כי המצווה הביא בפני העדים את צוואתו:
"אכן, הדרישה כי המצווה הביא את צוואתו בפני שני עדים היא דרישת סף. משמעותה המעשית היא כי על בית-המשפט להיווכח כי המצווה הציג לפני שני עדים את צוואתו, והללו – שראו את המסמך ושמעו את דברי המצווה – מצהירים (או מעידים) לפני בית-המשפט כי המסמך שקיומו התבקש הוא הצוואה שהמצווה הביא בפניהם. רק משהוכח לפניו בתצהירי (או עדויות) שני העדים כי המצווה הביא את צוואתו בפניהם, וכי המסמך שקיומו התבקש הוא הצוואה שהמצווה הביא בפני שני העדים כאמור, יהיה בית-המשפט רשאי (ובלבד שיתר התנאים לכך מתקיימים) לקיים צוואה בעדים שעשה המצווה, אף שהמצווה לא חתם על צוואתו בפני שני העדים (או לא חתם עליה כלל), ואף שהעדים (או מי משניהם) לא אישרו את חתימת המצווה בחתימת ידיהם על פני הצוואה." (ההדגשות בקו הוספו).
ראו: דנ"א 7818/00 אהרן נ' אהרוני, פ"די נט(6) 653, 674.
27. המתנגדת לא העלתה טענה בנוגע לפגם בצוואה בעדים כפי שנדרש בפסיקה. לא נטען ואף לא הוכח כי צוואתו של המנוח לא נערכה בפני שני עדים. כפי שיובהר בהמשך עדותם של שני העדים, עו"ד דנאי עורך הצוואה והגב' XXX, הייתה עדות מהימנה ומפורטת, ולא שוכנעתי שנפל פגם בצוואה הנופל לגדרי היעדר קיומו של מרכיב יסוד " הביאה בפני שני עדים" כאמור בסעיף 25 (ב)(2) לחוק הירושה.
28. מחקירותיהם של שני העדים –עו"ד דנאי והגב' XXX – עולה כי הם נכחו וחתמו יחד כעדים לצוואה.
29. עו"ד דנאי פירט בתצהירו לגבי נסיבות עריכת הצוואה, וכן כי ביצע מספר תיקונים במועד עריכת הצוואה:
--- סוף עמוד 7 ---
30. עו"ד דנאי חזר על גירסתו בדבר ביצוע תיקונים בצוואה גם בחקירתו, המעיד על מהימנות עדותו של עו"ד דנאי, בפרט כאשר ציין כי בחלוף הזמן הוא אינו זוכר במדוייק מה התיקונים שהוכנסו על ידיד המנוח: