ראו: עמ"ש (ת"א) 38138-09-11 א' נ' ש' נ' א' מ' ק' (14.4.2013) פיסקה 11 לפסק דינו של כב' השופט שוחט).
2). טענת המתנגדת כי המנוח לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה האחרונה
48. המנוח ערך את צוואתו האחרונה ביום 20.7.2017 ולאחר כשלושה שבועות הלך לעולמו. בחודשי חייו האחרונים התגלתה אצל המנוח מחלת הסרטן ממנה הוא נפטר בתוך חודשים ספורים. המנוח היה בן 89 בעת פטירתו.
49. המתנגדת טוענת כי המנוח לא ידע להבחין בטיבה של צוואתו האחרונה, ולפיכך דינה להתבטל. לטענת המתנגדת בעת חתימה על הצוואה המנוח היה חולה בסרטן מפושט, תחת תרופות ומשככי כאבים שפגמו ביכולתו הקוגנטיבית, בכך נפגעה כשירותו לצוות. לטענת המתנגדת הצוואה לא נכתבה בהבנתו המלאה ובהתמצאותו של המנוח.
50. לטענת המתנגדת, יש לבחון את מצבו הנפשי והמנטלי של המצווה, אף אם הוא צלול לחלוטין הואיל והיה נתון לטיפולה הצמוד של האישה. לטענת המתנגדת על פי התעודה הרפואית מיום 23.7.2017 מצבו של המנוח היה ירוד והוא נזקק לסיוע נפשי (סעיף 169 לסיכום, ע' 14 בנספחים). לטענת המתנגדת, התובעת הסתירה את מחלתו של המנוח ולא עדכנה את הנכדה בכך.
51. לטענת המתנגדת המנוח סבל מבעיות רפואיות שונות. לטעתנתה, תמוהה הטענה כי המנוח הגיע לרבנות עמק הירדן על מנת לפתוח תיק נישואין, במועד הסמוך לעריכת הצוואה ולמועד פטירתו, שעה שמצבו הבריאותי לא איפשר לו לצאת מהבית.
52. התובעת טוענת כי המנוח היה צלול עד לפטירתו, ויש לדחות את הטענה כי לא ידע להבחין בטיבה של צוואה. התובעת טוענת כי המנוח היה עצמאי, דעתן וידע היטב את רצונותיו. התובעת טוענת כי רמת התפקוד של המנוח הייתה עצמאית במועד עריכת הצוואה, והוא ביצע פעולות יומיומיות באופן עצמאי. לטענת התובעת המסמכים הרפואיים תומכים בטענותיה לגבי יכולתו של המנוח להבחין בטיבה של צווטה למועד עריכתה.
53. התובעת טוענת כי עורך הצוואה עו"ד דנאי העיד והתרשם כי המנוח היה כשיר במועד עריכת הצוואה. התובעת טוענת כי המתנגדת לא עתרה למינוי מומחה רפואי לבדיקת כשירותו הקוגנטיבית של המנוח במועד הצוואה, ומכתבי הטענות נראה כי זנחה את טענת העדר הכשירות. לטענת התובעת, אין במחלת המנוח כדי להעיד על היותו בלתי כשיר לחתום על הצוואה.
--- סוף עמוד 12 ---
54. לאחר שמיעת טענות הצדדים וחקירותיהם, שוכנעתי כי המתנגדת לא הוכיחה כי המנוח לא ידע להבחין בטיבה של צוואה.