בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
ת"ע 62835-08-19 א' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'
ת"ע 62837-08-19 א' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב ואח'
ת"ע 62833-08-19 א' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב ואח'
ת"ע 62836-08-19 א' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב ואח'
בפני
כב' השופטת סגלית אופק
התובעת: נ.א
ע"י ב"כ עו"ד אביב הראל
נגד
הנתבע:
ר.א.
ע"י ב"כ עו"ד אילה פולק משה
בעניין עזבון המנוחה: מ.א ז"ל, ת.ז. … נפטרה ביום 11.4.2019
פסק דין
לפניי ארבע תובענות בעניין עיזבון המנוחה, מ.א ז"ל (להלן – המנוחה או האם): בקשה שהגישה בתה של המנוחה ליתן צו קיום צוואה בכתב יד מיום 1.10.2015 (להלן – הצוואה המאוחרת) (ת"ע 62835-08-19), והתנגדות ליתן צו כזה (ת"ע 62837-08-19); בקשה שהגיש בנה של המנוחה למתן צו קיום צוואה בעדים מיום 1.8.2011 (להלן – הצוואה המוקדמת) (ת"ע 62833-08-19), והתנגדות ליתן צו כזה (ת"ע 62836-08-19).
--- סוף עמוד 2 ---
על מנת לפשט ולייעל את התנהלות הדיון בתובענות ולמנוע הגשת בקשות ו/או תגובות בתפזורת בתיקים השונים, נקבע כי מכלול העניינים בעניין המנוחה יידונו במסגרת ת"ע 62837-08-19 אליו יוגשו כתבי הטענות, זאת מבלי לפגוע בעתירות ו/או בטענות הצדדים; בהתאם לכך, יתר התיקים בעניינה של המנוחה נסגרו טכנית בלבד ולא מהותית (החלטה מיום 17.6.2020).
כמו כן, הואיל והונחו בפניי שתי צוואות, האחת קודמת בזמן לשנייה, נקבע כי סדר הדיון יהיה ב"שיטת השכבות", כך שתידון תחילה התובענה בעניין הצוואה המאוחרת, מיום 1.10.2015, ורק אם זו תתבטל, תבדק הצוואה המוקדמת, מיום 1.8.2011 (החלטה מיום 4.10.2020).
כידוע, בהתאם לתקנה 21 לתקנות הירושה, תשנ"ח-1998, מבקש קיום צוואה הוא "התובע" ואילו המתנגד לקיום הצוואה הוא "הנתבע". לנוכח העובדה כי הוגשו כאמור שתי צוואות לקיום והתנגדות להן, נוצרה בהליך שהתברר בפניי אי אחידות בהגדרת הצדדים. משכך, ולמען הסדר הטוב, בכל התביעות תכונה בתה של המנוחה "התובעת" ואילו בנה של המנוחה יכונה "הנתבע".
תמצית העובדות
1. המנוחה אלמנה, ילידת 1928, נפטרה לבית עולמה ביום 11.4.2019.
2. התובעת (להלן גם – הבת נ'), והנתבע (להלן גם – הבן ר'), הם ילדיה של המנוחה.
3. בעלה של המנוחה, ואביהם של הצדדים, נפטר לבית עולמו ביום 24.3.2006, מבלי שהותיר אחריו צוואה.
4. התובעת, גרושה ללא ילדים, התגוררה בדירה בבעלותה ברח' ... (להלן – דירת התובעת או הדירה ב..).
5. הנתבע, נשוי ואב לשתי בנות: גב' ס.א.כ (להלן – הנכדה ס') וגב' ר.א (להלן – הנכדה ר'), מתגורר ב....
6. המנוחה התגוררה בדירה (בקומה ג') בבעלותה הנמצאת ברח' ...
7. בשנת 2008 עברה התובעת להתגורר בדירה נוספת (בקומה א') בבעלות האם הנמצאת בבניין מגורי האם. לטענת התובעת, המעבר נועד על מנת להקל עליה להושיט סיוע לאמה.
8. בשנת 2014 או במועד סמוך לכך עברה התובעת להתגורר בדירת המנוחה, לטענתה, לנוכח נפילות חוזרות ונשנות של האם והצורך לסייע לה.