52. עם זאת, בית המשפט רשאי להסתייע בחומר ראיות אחר, המתייחס למועד עשיית הצוואה – כגון עדויותיהם של מי שהכירו את המצווה במועדים הרלוונטיים – ולהעדיפם על פני חוות הדעת הרפואית [פגמים בצוואות, עמ' 164; ע"א 7019/94 ליפבסקי נ' דן (6.1.1997); ע"א 472/81 קצין התגמולים נ' אברג'יל, פ"ד לז(2) עמ' 795 (1983)]. ודוק, לעתים עדות מהימנה של עורך הצוואה ו/או העדים לה עדיפה על פני חוות דעת של המומחה. היינו, חוות הדעת אינה בבחינת 'כזה ראה וקדש' [ע"א 1212/91 קרן ליבי נ' בינשטוק, פ"ד מח(3) 705 (1994); עמ"ש (ת"א) 36529-11-10 ב.ש.מ נ' ש.מ (28.2.2012); ש. שוחט, מ. גולדברג, י. פלומין, דיני ירושה ועזבון, מהדורה שישית מורחבת, תשס"ה-2005, עמ' 100-97 (להלן – דיני ירושה ועיזבון)].
--- סוף עמוד 13 ---
53. הטעם לכך ברור, חסרונה של חוות דעת רפואית הוא בהינתנה על ידי מומחה אשר לא ראה את המנוח ובמרבית המקרים אף לא הכיר אותו אישית. חוות דעת זו נסמכת על מסמכים רפואיים של המנוח, וכל כולה הוא בבחינת "ניתוח לאחר המוות" [ע"א 7506/95 שורץ נ' בית אולפנא בית אהרון ישראל, פ"ד נד(2)213 (2000); ת"ע (ת"א) 10910/99 מ.נ נ' מ.מ (28.9.2004); ת"ע 52816-10-10 א' נ' י' (17.5.2012)].
חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט
54. המומחה מטעם בית המשפט הגיש חוות דעת בעניין כשירותה המשפטית של המנוחה במועד חתימת הצוואה המאוחרת.
55. חוות הדעת נערכה על בסיס תיעוד שהונח בפני המומחה אודות מצבה של המנוחה: תיעוד רפואי מבית החולים בלינסון, תיעוד מתיק קופת חולים וכן תיעוד עשיר מבית האבות.
56. המומחה קבע, כי על פי התיעוד שהונח בפניו, סביר להניח שבמועד הרלוונטי הייתה המנוחה כשירה לערוך צוואה, וכך כתב בחוות הדעת (ההדגשות שלי-ס.א):
"יש אבחנה פורמלית של דמנציה כבר באפריל 2014 אולם המהלך של הירידה הקוגניטיבית איננו מתאים לתהליך שטיוני ניווני מסוג אלצהיימר, לאור התנודתיות במצבה ולאור העובדה שלפחות בשתי בדיקות בפער של שנה וחצי לא הייתה ירידה בתפקוד הקוגניטיבי לפי המיני מנטל...
האם בעת עריכת הצוואה לקתה המנוחה בדמנציה?
התשובה היא חיובית. מה שנראה בבדיקה במכון מרגולץ כ MCI התפתח, כמו במקרים רבים אחרים לתהליך שטיוני, תחילה בדרגה קלה ובהמשך בדרגה חמורה יותר (2018 ואילך). אולם מעיון בחומר הרפואי הרי מדובר בהתחלה של התהליך כאשר האישיות עדיין שמורה, היכולת לקבל החלטות שמורה. מה שמסבך את התמונה ומתבטא אולי גם בבדיקות הקוגניטיביות הוא התנודות במצבה הרגשי: המנוחה הייתה בתקופה נשוא חוות דעת זו במצב רגשי מורכב עם סימפטומים חרדתיים ודיכאוניים שמתבטא בעיקר בהתנהגותה בבית האבות: חוסר רצון לצאת מהחדר והחשש להתקלח. כנראה שטראומת הנפילות ליוותה אותה והובילה אותה גם להחלטה להכנס לבית אבות, שם הרגישה מוגנת יותר.