--- סוף עמוד 22 ---
והמנוחה הייתה במצב של העדר כשרות ומסוגלות, כך לטענתו, אין לו עוד הרשאה מאת המנוחה להמשיך לעשות שימוש בשיקים אלה ובוודאי לא למלא את הפרטים בעצמו ובטח לא לצורך ביצוע תשלום התמיכה החודשית שקיבל לידיו.
התנהלות זו של הנתבע עשויה ללמד על כך שהוא לא באמת סבר שהתובעת במצב של חוסר כשרות והעדר יכולת לקבל החלטות.
65. הנכדה ס' לא טענה בתצהירה, כי המנוחה סבלה מדמנציה או לא הייתה כשירה מבחינה קוגניטיבית, אלא הסתפקה בטענה כי בזמן שהמנוחה שהתה בבית האבות "היא גם הייתה קצת מבולבלת באותה תקופה, היא בלבלה ביני ובין אחות, וגם הייתה בטוחה לפעמים שאבא שלי זה בכלל מישהו אחר" (סעיף 16 לתצהיר); כשנשאלה בחקירתה הנגדית באיזה שנה החל אצל המנוחה הבלבול הנטען, השיבה: "לא יודעת להעריך באיזה שנה. זה היה כשהיא הייתה בבית האבות במהלך שנותיה האחרונות שם. בשנת 2015 היא נכנס למוסד, זה היה אפוא באמצע התקופה וזה היה הדרגתי וכל פעם משהו יותר ויותר מבולבל" (עמ' 37, ש' 18-15). מכאן, שהבלבול אצל המנוחה החל, לטענת הנכדה ס', ב"אמצע" תקופת שהותה בבית האבות, קרי- בשנת 2017 לערך, תקופה שלאחר מועד עריכת הצוואה המאוחרת, שגם אז החל רק כתהליך הדרגתי. כמו כן, לא מן נמנע, כי "הבלבול" הנטען נוצר במהלך שיחות הטלפון, שאז אין חולק כי למנוחה היו בעיות שמיעה שהלכו והחמירו והשיחות עימה התנהלו כמו שיח של חרשים (סעיף 16 לתצהיר).
66. הנכדה ר' לא טענה בתצהירה שהמנוחה הייתה במצב כזה ששלל את כשירותה, אלא חזרה גם היא על הטענה, כי מאז שהמנוחה הייתה בבית אבות היא התבלבלה וחשבה שהיא זו אחותה (סעיף 13 לתצהיר).
67. האח צ' והדייר מר ע' כלל לא התייחסו בעדותם לעניין מצבה הקוגניטיבי של המנוחה ומהיעדר ההתייחסות ניתן ללמוד שלא התרשמו שהייתה פגיעה ביכולת והכושר של המנוחה, לכל הפחות במועדים שפגשו או ביקרו אותה.
68. הנה כי כן, אין בעדויות שנשמעו בפניי כדי לקעקע ממסקנות חוות הדעת.
69. לסיכום עילת התנגדות זו- לנוכח כל האמור לעיל, מצאתי לקבל את מסקנות חוות הדעת, ואני קובעת, כי במועד עריכת הצוואה המנוחה הייתה כשירה וידעה להבחין בטיבה של צוואה; ועל כן אני דוחה את טענת הנתבע לפסלות הצוואה המאוחרת בגין עילה זו.
70. עם זאת, יש לבדוק האם חרף העובדה שלא הוכח חוסר כשירותה של המנוחה בעת עריכת הצוואה, הדיכאון שבו הייתה שרויה מאז פטירת בעלה והיותה זקוקה לעזרה בחלק מתפקודי היומיום הבסיסיים, הפכו את האם נוחה יותר להשפעה בלתי הוגנת, והאם הייתה השפעה בלתי הוגנת בכל הנוגע לצוואה.