1557. עצם השימוש במילות קוד וניסיון להסתיר תוכן השיחה אינו מתיישב עם בקשה לגיטימית לדעת את אשר הוחלט.
1558. ביחס לשיחה השניה, הסביר: "אני ביקשתי ממנו שאני רוצה כי החבר שלי גם אני (משפט לא ברור). אומר לך תעשה טובות, תעשה לי טובה תהיה שם ותגיד לי, זה חבר שלי והוא מטפל בתכנית הזאת. מה יש אסור לעשות טובה לחבר שלי?..." (עמוד 89, ש' 31-36). לשאלה מדוע מתעקש שבוטרשווילי יהיה שם כאשר יש לו את נאשם 1 שאמר לו שהכל בסדר, ענה: "עוד פעם, אתה צודק, אולי מאחר יש לי את אברהם (עמרם, ד.ב.ט) ובאמת התעקשתי כנראה לא אמר הם במצב כזה שהוא יאשר לי את התכנית..." (שם, עמ' 91).
1559. בנוגע לשיחה השלישית (272) שבה הוא נשמע מבקש באופן מפורש מבטרשווילי שיעזור, הנאשם 2 מפרט כי כוונתו הייתה ש: "תהיה שם, תראה אם אתה יכול לעזור שהחתן שלי יצא מזה, יצא עם זה. תעשה עוד שהתקבלה החלטה..." (ת/40א, עמ' 104) לשאלה מה זה "יצא מזה?" השיב "שיצא. הוא בא עם תכנית" (שם); "ביקשתי ממנו לעזור לחתן שלי, כי היו התנגדויות והחתן שלי מעולם לא נתקל בהתנגדויות. לשאלתך, מה יש לו לעזור, אני משיב שרציתי שהחתן יהיה לו ביטחון אמרתי לו שתהיה לך תמיכה, אם ייתקע. שאלה: מה צריך את בטראשוילי אם כנפו היה מ"מ יו"ר הועדה? תשובה: רציתי שיראה מולו אנשים שהוא מכיר. לאחר מעשה אני אומר לך שאז אני לא בטוח שהחתן שלי הכיר את בטראשוילי. כל החלטה שמתקבלת שם כמעט תמיד הולכת לועדת הערר" (ת/245א, ש' 293-287).
1560. ביחס לשיחה בין הנאשם 2 לאלי זהבי שבה הוא מודיע לו שהתוכנית עברה, פירט הנאשם 2 בחקירתו כי ידע שאישרו את התוכנית "כי קיבלתי את האסאמס שהכל בסדר... אמרתי לו אישרו את זה כוונה שהתכנית עברה דרך אגב אני לא השתתפתי שם בוועדה" (ת/40א עמ' 110). בהמשך לתשובה זו הנאשם 2 מודה למעשה כי פעל לקידום התכנית: "וזו התכנית היחידה שעזרתי לחתן שלי, שהתעסקתי איתה. לא התעסקתי איתה כלומר רק לנסות לכמה שאפשר, שזה ייגמר" (שם, עמ' 111). כך גם כאשר עומת עם הטענה כי יש לו בוועדה אדם שהוא יותר מ"אצבע" כאשר הכוונה היא לנאשם 1, השיב הנאשם 2 ספק ברצינות ספק בציניות שאין לו אצבע אלא "אצבעות" (שם, עמ' 114).
1561. בנוגע ל"מפגש הקפה" עם שומרז לאחר הישיבה, ציין נאשם 2 במשטרה כי לא רק שדיברו על כך שהתכנית עברה, אלא עברו במהלך המפגש לפסים מעשיים בנוגע לרכישת הדירה עבור ילדיו: "דיברנו רק על התכנית ושבעזרת השם עכשיו הוא יתחיל, ככה הוא יכול לתת לי כבר את ה... שאני יכול לקנות את הבית ולהתקדם" (ת/40א, עמ' 114).
התייחסות נאשם 1 לחליפת המסרונים:
1562. הנאשם 1 בחקירתו במשטרה מאשר שהתבקש באותם מסרונים לסייע לאלי זהבי, אולם לדבריו לא זוכר במה מדובר: "החתן של דרי זה האדריכל אלי זהבי, אדריכל מצוין. לשאלתך, מה הוא יכול היה לרצות עבורו, אני אומר שאני לא יודע, אני לא זכרתי אז, ואני לא זוכר גם היום, אני בקשר טוב עם אלי זהבי, הוא תכנן לנו כמה בתי ספר למגזר החרדי ומטבע הדברים היו לי פגישות איתו" (ת/240, עמ' 20). בית המשפט עמד כבר בהכרעת דין זו על זכרונו יוצא הדופן של נאשם 1 ומכאן גם דחיית הטענה כי הוא אינו יודע בדיוק במה התבקש לעזור, בפרט כאשר הוא מודע לנסיבות הנוגעות לחליפת המסרונים ועיתוייה.
התייחסות ליתרת גרסתו של נאשם 2 בנוגע לאישום:
1563. כשם שלא מצאתי ממש בדברים שמסר הנאשם 2 בנוגע להאזנות הסתר וחליפת המסרונים, כך גם לא מצאתי לתת כל אמון ביתרת הדברים שמסר בנוגע לקשר שלו עם שומרז. גרסתו הייתה מיתממת, לא הגיונית ו"סתומה" בחלקים רבים ממנה, לא אחת, בסתירה לדברים שמסר במשטרה.
1564. כך למשל הנאשם 2 ראה לנכון להדגיש שהקפיד באופן פוזיטיבי שאף לא אחד מבניו יקבל הנחה מעבר למחיר שוק: "...אני ביקשתי כלומר בהסכם, הכל ברחל ביתך הקטנה, כלומר ללא שום כחל וסרק, שני הילדים שלי שיושבים פה קנו ממנו דירה כל אחד קנה דירה ובהתאם למחיר השוק, כלומר הקפדתי על כך שזה יהיה מחיר השוק" (עמ' 656 לפרו' מיום 1.1.20). מיותר לציין שהקפדה יתרה זו של הנאשם לא זכתה לשום אזכור באף לא אחד מגרסאותיו הרבות במשטרה.
1565. הנאשם 2 תיאר בעדותו כי מדובר היה בפרויקט פשוט שלא הצריך כל עזרה מצדו וממילא גם לא עשה כן: "לא הייתי צריך במה אני יכול לעזור לו היתה תכנית מסודרת, הכל היה בסדר עבר רגיל" (שם, עמ' 657). גם בנקודה זו הדברים עומדים בסתירה מוחלטת לתיאור אותו מסר בחקירה על כך שהפרויקט נתקע שנים רבות, עוד בטרם המגרש נמכר לשומרז וכך גם לאחר שנמכר. דברים אלו עומדים בסתירה למהות הפרויקט והמורכבות הנובעת מתוספת יחידות דיור לאחר שהקבלן מיצה זכויותיו.
1566. הנאשם 2 לא סיפק כל הסבר ממשי מדוע חרף גרסתו (הכבושה) בנוגע לקוורום, בוטרשווילי נשמע בשיחה מתעניין לגבי שם היזם. בהמשך ניסה נאשם 2 לשכנע שהוא לא כל כך התעניין בדברים שבוטרשווילי רצה ממנו: "אז הוא שאל אותי מי זה הרב שלך במקום שישאל אותי על איזה... אתה מדבר, גם אני לא רציתי כי זה לא עניין אותי, ברגע ש... הישיבה תאשר ובזה נגמר..." (שם, עמ' 658). נאשם 2 סתר עצמו גם לגבי השאלה כיצד גילה על הצורך במציאת קוורום כאשר במקום אחד ציין שראש העיר ביקש ממנו ובמקום אחר טען כי גילה זאת בעצמו בשל כך שמשרדו היה באותה קומה שבה נערכו הישיבות.
1567. בניגוד לדברים מפורשים שמסר במשטרה, נאשם 2 העיד כי לא היה לו אינטרס רב במיוחד שיעסיקו את החתן שלו וזאת בשל החשש שבמקרה ולא יהיו מרוצים, יבואו אליו בתלונות: "אני אמרתי אם אני מביא את החתן שלי... כלומר יכולים לבוא מחר, אני טוען למה אתה לא מביא קבלנים לחתן שלך אני אומר וואלה חסר לי רק, כי אז יבואו מחר, ויגידו שהחתן שלי הוא שסיבך אותם ועכשיו יש להם טענות כלפי, בגלל זה אני לא הולך אליהם, זה מה שכתוב כאן, אני לא יכול לפנות אליהם יותר..." (עמוד 667 לפרו' מיום 19.1.20).
1568. בדומה לכל האישומים, גם ביחס לאישום זה הנאשם 2 דבק בתשובתו ה"גנרית" ולפיה התנהלותו מול שומרז לא היתה שונה מהתנהלותו מול אחרים: "אני לא מבין במה שגיתי כאן כשאני דיברתי עם שומרז, ואני מסביר לך, אני חבר עירייה, אני הייתי ממלא מקום ראש העיר, אני איש ציבור מכירים אותי כולם, כולם מדברים איתי, כולם שותים איתי קפה..." (שם, עמוד 658).
1569. וכן "... אני אמרתי שאני עזרתי לאנשים, אני מסכים שזה החתן שלי, אני מסכים, אני מודה, כך פעלתי אני לא יודע מה אחרים אומרים, אני מודה. זה אומנם החתן שלי אבל אני עוזר לכולם אני מדבר עם אנשים שהוא יכול לעשות אצלו עבודה אבל בין זה ובין דברים אחרים, חבל... כלומר אני מבקש להדגיש כאן שעזרתי לכולם ואני הייתי אחד כזה, אני אחד שעזרתי לכולם" (שם, עמ' 667).
1570. נאשם 2 אכן עזר להרבה קבלנים ויזמים, זאת עשה, לאחר שקיבל מהם מתת בגובה מיליוני שקלים עבור עזרה זו.
1571. לסיום התייחסות פרק זה. בשעה ששניים מילדיו של נאשם 2 עתידים לקנות דירה בפרויקט, כל מעורבות שלו בפרויקט בכובעו הציבורי, הנה למצער הפרת אמונים. מקום שבו לניגוד העניינים התווספה מתת פסולה, או אז מתגבשת עבירת השוחד.
1572. הנאשם 2 קיבל מתת "כפולה" בדמות העסקת חתנו בפרויקט שומרז ורכישת שתי דירות בהנחה. מתת זו ניתנה במובהק בעד פעולה הקשורה בתפקידו הציבורי. הנאשם 2 פעל מול גורמים פקידותיים בעירייה, ניצל את גישתו למידע, הפעיל את קשריו והשפעתו עם נאשם 1 ובוטרשווילי על מנת לקדם את קבלת ההיתר. בגרסת הנאשם 2 שחלקה כבוש מימלא, נמצאו סתירות ופריכות היורדות לשורשו של עניין ולא היה בה כדי לפגום במסר הראייתי שנצבר נגדו.
1573. לאור האמור הנני להרשיע את הנאשם 2 בעבירה של לקיחת שוחד בהתאם להוראת סעיף 290(א) לחוק העונשין.
סוף דבר:
מכל המקובץ לעיל, הוכח בפניי מעבר לכל ספק סביר כי הנאשמים 3-1 ביצעו את המיוחס להם ועל כן הנני להרשיע אותם בכל המיוחס להם בכתב האישום.