19. על בסיס פסיקה זו הגישו הוועדים היהודיים תביעות פינוי נגד מחזיקים בנכסים מסוימים במתחם, בעילה של אי-תשלום דמי שכירות, ואלה התקבלו (ראו: ע"א 6435/99 גאווי נ' ועד עדת הספרדים (עמותה) [פורסם בנבו] (1.5.2001) ורע"א 4281/01 ג'אוי נ' ועד עדת הספרדים בירושלים [פורסם בנבו] (5.8.2001), המשנה לנשיא ש' לוין; ת"א (י-ם) 6599/99 ועד עדת הספרדים בירושלים הקדש רשום נ' אלקורד [פורסם בנבו] (30.1.2001) וע"א (י-ם) 2417/01 אל כורד נ' ועד עדת הספרדים בירושלים [פורסם בנבו] (30.7.2002) (סגני הנשיא י' צמח ו-ע' קמא והשופט צ' זילברטל) שבו נקבע כך: "כל עוד עומד בתקפו פסק הדין שנתן תוקף להסדר הדיוני, אין מקום להרהר אחרי העובדה כי המשיבים [הוועדים היהודיים – ד' ב' א'] הם בעלי זכויות הבעלות. עובדה זו מהווה השתק פלוגתא בין הצדדים"). כמו כן, הוגשה תביעה לסילוק ידה של רפקה, שהיא כאמור המבקשת 8 בהליך דנן, ממבנה שנבנה על ידה בצמוד לדירה שבה היא מתגוררת. תביעה זו התקבלה (ת"א (י-ם) 23647/99 וועד עדת הספרדים בירושלים נ' קורד [פורסם בנבו] (4.3.2009)) והערעור שהוגש על כך לבית המשפט המחוזי נדחה (ע"א (י-ם) 3227/09 קורד נ' ועד עדת הספרדים בירושלים [פורסם בנבו] (15.10.2009)). לעומת זאת, בתביעות פינוי אחרות שהוגשו על-ידי הוועדים היהודיים הדיון עוכב ונדחה ללא מועד (בגדרה של תקנה 153 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) עד לאחר שנושא הבעלות במתחם יוכרע בבית המשפט המחוזי, "או אם הנסיבות תשתננה באופן שיצדיק חידוש הדיון" (ת"א 12285/93 ות"א 1504/94, החלטה מיום 9.11.1997, סגן הנשיא (כתוארו אז) צ' זילברטל). זאת, בין היתר על רקע הליכים נוספים שהתנהלו בערכאות השונות, כפי שיפורט כעת.
--- סוף עמוד 12 ---
20. במקביל לניהולן של חלק מתביעות הפינוי כאמור לעיל, בשנת 2000 הגישו חלק מהמחזיקים בנכסים במתחם, וביניהם רפקה, תביעה לבית משפט השלום בירושלים שבה עתרו לביטול ההסכם הדיוני, בין היתר מחמת טעות בכריתתו. התביעה נדחתה תוך שנקבע כי "בשלב זה של הדיון, קיימות החלטות של שלוש ערכאות בהן נקבע נחרצות, ויש בהן כדי להוות מעשה בית דין, כי התובעים הם במעמד של דיירים מוגנים של הנתבעים אשר הינם בעלי הנכס" (ת"א 3258/00, [פורסם בנבו] סגן הנשיא י' שמעוני). המבקשים ערערו על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, וערעורם נדחה (ע"א 6482/05, [פורסם בנבו] השופטים ב' אוקון, א' גבאי ו-נ' סולברג). תביעות נוספות לביטול ההסכם שהוגשו על ידי אותם מחזיקים לבית משפט השלום בירושלים בשנת 2008 נדונו במאוחד ונדחו אף הן (ת"א (י-ם) 14722/08 אלקורד נ' ועד עדת הספרדים [פורסם בנבו] (23.2.2010), השופט א' רובין. לדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע של הפינוי באותו הליך, ראו גם: רע"א 6239/08 אלקורד נ' ועדת עדת הספרדים [פורסם בנבו] (14.7.2008)).