ידי "דיני החוזים". על-פי אותו היגיון, הם אף לא יחולו על תחומים נוספים, המכוסים על-ידי חוקים הכוללים בחובם דיני התעשרות שלא כדין (כגון חוק השליחות, חוק השומרים, תשכ"ז-1967, וכדומה). על-פי גישה זו, יחול חוק עשיית עושר רק על אותו תחום צר, שאינו מכוסה על ידי החקיקה. פירוש זה נוגד את מגמת החקיקה האזרחית, שבאה להחיל את חוק עשיית עושר על מלוא היקפה של הקודיפיקציה כולה.
.9חברי, השופט ד' לוין, מבסס את גישתו, בין השאר, על הוראות סעיף 6(א) לחוק עשיית עושר, הקובעת:
--- סוף עמוד 266 ---
"הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות מיוחדות לעניין הנדון ואין הסכם אחר בין הצדדים".
לדעתי, אין בהוראה זו כדי להכריע במחלוקת שבינינו. סעיף 6 לחוק עשיית עושר קובע את הידוע והברור, שלפיו ההוראה הספציפית גוברת על ההוראה הכללית. גדר המחלוקת הינו, אם אותן הוראות מעטות - ולשיטתי, קטועות ומינימליסטיות בענייני עשיית עושר ולא במשפט, הפזורות בחוקי החוזים, קובעות הוראות "לעניין הנדון". לדעתי, מקום שחוקי החוזים קובעים השבה של התמורה העצמית - אם בחוזה שבוטל בשל פגם שנפל בו ואם בחוזה שבוטל בשל הפרתו - הרי "העניין הנדון" הוא השבת התמורה העצמית בתנאים הקבועים בחוקים אלה. עד כמה שיש סתירה בין "הוראות מיוחדות" אלה לבין חוק עשיית עושר, ידן של "הוראות מיוחדות" אלה על העליונה. לעומת זאת, במקום שחוקי החוזים קובעים השבה של התמורה העצמית, ה"עניין הנדן" אינו עוסק כלל בהשבתם של הרווחים מהתמורה הנגדית (כגון בדוגמה המובאת בפיסקה 6(ג) לפסק-דיני, לעיל). סעיף 6(א) לחוק עשיית עושר לא עוסק איפוא בעניין זה, ואין ללמוד ממנו דבר לענייננו (ראה פרידמן, במאמרו הנ"ל, בעיוני משפט ח, בעמ' 43).
.10בטרם אסיים חלק זה של פסק-דיני, ברצוני לציין, כי מזווית הראייה של החקיקה האזרחית שלנו, אין כל מקום להבחין לעניין תחולתם של דיני עשיית עושר ולא במשפט, בין המקרה שבו החוזה שבין הצדדים עומד בתוקפו, לבין המקרה שבו החוזה בא לסיומו (אם בדרך של ביטול, ואם בדרך אחרת). הדוגמאות שהבאתי מהפסיקה חלקן עוסקות במצב דברים, שבו החוזה ממשיך להתקיים (הדוגמה בפיסקה 6(ג) לפסק-דיני), חלקן עוסקות במצב דברים, שבו החוזה חדל להתקיים (הדוגמה בפיסקה 6(א) לפסק-דיני), ובחלקן לא נתבררה שאלה זו כלל (הדוגמה בסעיף 6(ב) לפסק-דיני). אכן, עמדתי היא עקרונית ונוגעת היא ליחס בין חוק עשיית עושר ולפניו ההלכה הפסוקה בעניין זה - לבין החוקים השונים, הכוללים בחובם הוראות ענייני התעשרות שלא כדין. על-פי גישתי שלי, חלים דיני עשיית עושר ולא במשפט כמעין נשר גדול הפורש כנפיו - על כל הדינים השונים, בין שיש בהם הוראות בענייני עשיית עושר ולא במשפט, ובין שאין בהם הוראות כאלה, בין שהוראות בעניין עשיית עושר ולא במשפט עוסקות בחוזה הקיים, ובין שהן עוסקות בחוזה שהופר.