דיון והכרעה:
ראשית, יש לבחון את הטענות המקדמיות שהועלו במסגרת הליך זה - זכות העמידה של התובעת; טענת ההתיישנות; טענת השיהוי; ולגופו של עניין, השאלה המרכזית הדורשת הכרעה – האם התובעת זכאית לסכום היתרה הצבורה, בצירוף ריבית בשיעור חוזי מוסכם; על מנת לענות על שאלה זו, יש לברר, בין היתר, האם ניתן לקבוע כי פרויקט יש"ע בוטל, ועל כן התובעת לא זכאית לדבר, אם לאו; האם יש להתערב בריבית שנקבעה בהסכם; כמו כן, ככל שיקבע כי יש לשאת בתשלום היתרה הצבורה, מתעוררות השאלות – מי מתי, ומי מהנתבעות צריכה לשאת בחוב.
על שאלות אלה ואחרות, אדון בהמשך.
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, שמעתי את העדויות, עיינתי בראיות, ובכל אשר הובא בפני נחה דעתי לקבל את התביעה בחלקה, ואבאר;
--- סוף עמוד 12 ---
זכות העמידה של התובעת
לאחר שעיינתי בכל אשר הובא בפניי, ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי לתובעת קיימת זכות העמידה.
41. כזכור, התובעת היא שותפה לשעבר בשותפות.
השותפות התפרקה בסוף שנת 2012, והתובעת טוענת כי היא תובעת מכוח היותה שותפה בשותפות, אשר התפרקה.
42. הנתבעות טוענות כי לא ניתנה לתובעת הסמכות לתבוע בשם השותפות. התובעת ניסתה להתבסס על סעיף 5 להסכם הפשרה/לתוספת להסכם פירוק השותפות מיום 05.11.2014. אולם אין בכך ממש, מאחר והצדדים להסכם זה הינם אנשים פרטיים ולא חברות.
הגם, שסעיף 5 מדבר רק על תיקים שמוסכם שינוהלו על ידי אחד הצדדים. לשיטתן, התיק דנן אינו אחד מתיקים אלו.
43. התובעת מפנה להסכם פירוק השותפות מיום 22.11.2012; לשיטתה, הוכח שיש לה זכות עמידה; התובעת הוכיחה שהיא אחת מיחידי השותפות באפיק תורג'מן שהתפרקה בסוף שנת 2012. יצויין כי בתחילה סוכם כי כל חוב לשותפות שנצבר עד ליום 01.11.2012 יחולק בין הצדדים במשותף, אולם בהסכם הפשרה מיום 05.11.2014 הוסכם על ויתור הדדי, וכל אחד מהצדדים הסמיך את השני לנקוט בכל הליך משפטי בשם השותפות.
44. הסכם פירוק השותפות מיום 22.11.2012 בסעיף 4.1 המוכתר: "תיקים והכנסות", קובע –
"כאמור לעיל, בכל הקשור להכנסות וזכויות לפני 1 נובמבר, 2012, יחולק כל סכום כסף שיופקד בחשבון או ישולם למי מן הצדדים, שווה בשווה ובלבד שהזכאות לכסף או לחלק היחסי בו, נוצרה עד ליום 1 נובמבר, 2012. מובהר כי לצורך כך תהווה ראיה מערכת החשבונות של המשרד. רשימה מחייבת בקשר עם האמור והזכאות בכספים מצורפת כנספח להסכם זה".