פסקי דין

תא (ת"א) 10296-11-18 אפיק ושות', עורכי דין ונוטריון נ' בניני בר-אמנה חברה לבנין ופיתוח בע"מ - חלק 12

03 אפריל 2022
הדפסה

45. הסכם הפשרה מיום 05.11.2014 –בסעיף 5 קובע –

"כל אחד מהצדדים מוותר על כל טענה או זכות, לרבות זכות לקבלת כספים או תשלומים הקשורה לתיקים שהוסכם שינוהלו על ידי הצד השני, לרבות תיק אלפא גידורים ולרבות תיק שוורץ, לרבות דרישה של שכר טרחת בורר או הוצאות וכל סכום או זכות שייפסקו בפסק הדין או פסק בורר. כל אחד מהצדדים (שאינו זה שסוכם כי הוא ינהל את התיק) מסמיך את הצד השני להגיש בשם אפיק תורג'מן כל בקשה בבית משפט או הוצל"פ ולנקוט בכל הליך בשם אפיק תורג'מן וככל שתידרש חתימתו בנושא זה, יצרפה מיד ולא יאוחר מתום 3 ימי עסקים מרגע קבלת דרישה על כך מהצד שכנגד. לעניין זה יובהר, כי לכשיינתן פסק הבורר בתיק אלפא גידורים [...]".

46. לא נעלם מעיני כי אורות יש"ע טענה כי התובעת לא יכולה להגיש תביעה, ללא הרשאה מפורשת מצד השותף, הגם שזה האחרון לא זומן להעיד. עם זאת, עולה מהסכם הפשרה כי ניתנה רשות לתובעת לתבוע ולנקוט בהליכים משפטיים מגוונים בשם השותפות.

--- סוף עמוד 13 ---

סבורה אני, שככל ותתגלע בעתיד מחלוקת, נראה שמדובר במחלוקת בין השותפים, ולמיותר לציין כי לא סביר שיתבצע חיוב פעמיים בעניין הנתבעות. הגם, שנטען על ידי התובעת כי השותף השני ער לכך, שהוגשה תביעה זו (עמ' 13 לפרוטוקול שורה 5). כמו כן, נראה כי בעניין זה, המדובר בעניינים פנימיים בין השותפים לשעבר, ולראיה בית המשפט מפנה להסכם הפשרה, המדבר בעד עצמו.

47. בנוסף, נטען על ידי אורות יש"ע כי על פי סעיף 4 להסכם שכר הטרחה, נקבע כי אף אחד מהצדדים לא יסב ולא ימחה לצד ג' שום זכות או חיוב שלו, זולת אם הסכים הצד האחר לכך, מראש.

בהקשר זה, דעתי כדעת התובעת – לא בוצעה פה המחאה, אלא רק רשות לתבוע בשם השותפות (עמ' 14 לפרוטוקול שורות 14-17). כמו כן, אין ממש בטענת אורות יש"ע כי הטענה שהתובעת מייצגת את השותפות לא עלתה בכתב התביעה.

48. לאור המקובץ לעיל, בהתבסס על הסכם הפשרה, העדויות והראיות, נחה דעתי כי לתובעת ישנה זכות עמידה.

טענת ההתיישנות

לאחר שעיינתי בטענת ההתיישנות, שהועלתה על ידי אורות יש"ע, דינה דחייה.

49. באשר לטענת ההתיישנות, בע"א 165/83 יתרו בוכריס נ' דיור לעולה בע"מ ואח' קבע השופט ברק (פורסם בנבו ראה עמ' 557 לפסק-הדין) כדלקמן:

"תקופת ההתיישנות בתביעות נזיקין היא שבע שנים (סעיף 5 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958). תקופה זו מתחילה ביום שבו נולדה עילת התביעה (סעיף 6). "היום שבו נולדה עילת התביעה" מוגדר בסעיף 89 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], ולגבי מקרה שבו הנזק הוא מיסודות האחריות, ואין הוא נזק נמשך (ראה ע"א 244/81), נקבע באותו סעיף לפקודה: (2) מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל ­היום שבו אירע אותו נזק; לא נתגלה הנזק ביום שארע - היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק".

עמוד הקודם1...1112
13...26עמוד הבא