70. הדברים הבאים יפים לעניינינו באשר לתכלית האובייקטיבית והסובייקטיבית –
"ובאשר לתכלית האובייקטיבית של התיקון נאמר, שהיא תומכת בפירוש המאמץ את השיטה הפרשנית שנקבעה בעניין אפרופים (ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום בע"מ, פ"ד מט(2) 265 (1995)) לפיו יש ללמוד
--- סוף עמוד 19 ---
על אומד דעת הצדדים לחוזה באמצעות בחינה מקבילה של לשון החוזה ושל הנסיבות החיצוניות לו ובמקרה בו לא ניתן לאתר את הכוונה האמיתית יש לפרש את החוזה בהתאם לאמות מידה אובייקטיביות, המבטאות את הכוונה ההיפותטית של הצדדים כאנשים סבירים.
הלכה זו אשר אוזכרה בפס"ד ארגון מגדלי הירקות (דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות- אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד סא(2) 1, 37 (2006)) שם הובהרו דרכי יישומה של הלכת אפרופים והודגש כי מטרתו הראשונה של בית המשפט, עת שהוא ניגש לפרש חוזה, היא לאתר את כוונתם האמיתית המשותפת של צדדים לחוזה- וזאת התכלית הסובייקטיבית של החוזה. וכי רק כאשר לא ניתן בשום אופן ובאף דרך לברר מהי הכוונה האמיתית שעומדת בבסיס החוזה, רשאי בית המשפט לפנות, תוך נקיטת משנה זהירות, לתכלית האובייקטיבית של החוזה. יחד עם זאת נותר ללשון החוזה מקום מרכזי וחשוב בתהליך הפרשנות".
71. המחוקק, בתיקון החוק, ביקש לחדד ולהבהיר כי עיקרון הוודאות המשפטית מחייב לתת ללשון החוזה משקל משמעותי בתהליך הפרשנות (ר' פסק-דינה של כב' השופטת ד"ר דרורה פלפל, ס. נשיאה (בדימ') (ת"א) 1523/07 תא (ת"א) 1523-07 מהדרין בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל (פורסם בנבו)).
לסיכום, חזקה היא כי חוזה יפורש בהתאם ללשונו - אלא אם למד בית המשפט מן הנסיבות כי החזקה נסתרה, ולמעשה כוונת הצדדים שונה מזו הנלמדת מפשט הלשון.
72. ומן הכלל אל הפרט;לטענת התובעת, מדובר בהסכם שנחתם כדין עם הנתבעות, לאחר ניהול משא ומתן ארוך וממושך. מדובר בהסכם שלשונו ברורה, אשר אינו מתנה את תשלום שכר הטרחה בהצלחה כלשהי. לשיטת התובעת, היתרה הצבורה תבוטל, אך ורק אם הפרויקט יבוטל.
מנגד, טוענת בר-אמנה כי לא התקיים כלל משא ומתן בנוגע לנוסח ההסכם, הגם שלפי כללי הפרשנות המקובלים יש לפרש אי בהירות, לרעת התובעת. כן, מוסיפה כי סעיף 2 בנוגע ליתרה הצבורה הובאה בסוגריים, והדבר מלמד על הערה משנית. לשיטתה, הביטוי "אך לא תעמוד לפירעון ככל שפרויקט יש"ע הירוקה יבוטל", אינו ברור כלל, ויש לפרשו לפיה "ביטול הפרויקט" משמעו אי התממשות המיזמים עליהם עבדה יש"ע הירוקה. כלומר, היתרה הצבורה תשולם רק אם המיזמים יתממשו, וניתן יהא לראות מהם כספים.